חדשות האתר

פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים

שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.

סקר

  • באיזה מקצוע הייתם רוצים לראות יותר סיכומים
  •  תנ"ך
  •  אנגלית
  •  ספרות
  •  היסטוריה
  • אנא בחר תשובה

רשימת תפוצה

הצטרף לרשימת התפוצה שלנו!

  • אנא הכנס כתובת EMail תקינה

צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!

חברתי

שמואל א'

מקצוע: תנ"ך, כיתה: ט', מאת: דורין, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!

עבודה מוכנה על ספר שמואל א'. כוללת סיכומים על: מלחמת ישראל ופלשתים, דוד וגלית, יחסו של דוד עם בית שאול, הברית בין יונתן ודוד, לבי השתלטותו של דוד על שאול וביתו.

עבודה על שמואל א'

תוכן עניינים:
-מלחמת ישראל ופלשתים
-דוד וגולית
-יחסו של דוד עם בית שאול
-הברית בין יונתן ודוד
-שלבי השתלטותו של דוד על שאול וביתו

מלחמת ישראל ופלשתים

תיאור ההיערכות הצבאית של מחנה ישראל ופלשתים
א. סדרי הצבא- הפלשתים חנו בין שוכה (בשפלת ארץ יהודה) לעזקה (בגבול בין השטח
ההררי ובין השפלה בארץ יהודה) – במקום הנקרא פס דמים.
שאול ובני ישראל חנו העמק האלה ונערכו למלחמה. במצב כזה, היו בני ישראל ופלשתים על
2 הרים זה מול זה כאשר הגיא ביניהם.
ב. סוגי הנשק- סוגי הנשק בהם השתמשו גולית- מצד הפלשתים, ודוד- מצד ישראל מפורטים
בסעיף א' בעמוד הבא תחת הכותרת "ההכנות לקרב".
ג. מנהגי המלחמה- במלחמת ישראל ופלשתים ניתן להבחין במספר מנהגי מלחמה אשר היו
נהוגים באותה תקופה, והם:
* בעקבות הצעתו של גולית אנו למדים כי נהוג היה לבצע דו-קרב בין 2 עמים. דו-קרב זה,
שימש כ"תחליף" למלחמה בין אותם עמים, אשר "חסך" מהם את שפיכות הדמים הרבה
אשר יכלה להיגרם עקב המלחמה. גולית הציע לבצע נגדו דו-קרב ואילו בני ישראל
בתחילה התנגדו להצעה, עד שלבסוף לקח דוד את היוזמה ויצא לדו-קרב כנגד גולית.
* בעת המלחמה בין ישראל ופלשתים, עוד בימים בהם המשיך גולית להתפקד בישראל
ולהציע את הצעתו, שלח ישי את דוד בנו אל המחנה בו התרחשה המלחמה, כדי לשאול
לשמם של שלושת בניו (אשר יצאו למלחמה). ישי צייד את דוד ב איפת תבואה קלויה ו-
עשרה כיכרות לחם לבניו, ובחתיכות חלב קפוא (גבינות) לשר האלף. מכאן ניתן להבין כי
באותה תקופה היה נהוג שהאב היה מברר את שלום ילדיו אשר יצאו למלחמה. פרק י"ז
17: "ויאמר ישי לדוד בנו: קח נא לאחיך איפת הקליא הזה ועשרה לחם הזה, והרץ המחנה
לאחיך. ואת עשרת חריצי החלב האלה תביא לשר האלף, ואת אחיך תפקוד לשלום ואת
ערבתם תיקח".
* צורת המחנה- מעגל. המחנה בו נלחמו ישראל ופלשתים היה בצורת מעגל, ומכאן ניתן
להבין כי בתקופה זו נהגו להקים מחנות בצורה זו, אשר כנראה הקלה במלחמות ובחיי
היומיום. פרק י"ז 20- "וישכם דוד בבוקר... ויבא המעגלה..."


דוד וגולית

א. ההכנות לקרב
בתחילה, נערכו הפלשתים למלחמה כנגד ישראל ומנגד- נערכו ישראל למלחמה כנגד
הפלשתים. מפנה פתאומי ומפתיע אירע כאשר גולית- אדם פלישתי, התקדם לכיוון צבאות
ישראל והציע כי במקום לערוך מלחמה עקובה בדם, הוא מוכן כי בני ישראל יבחרו אדם אחד
מבני עמם אשר יילחם נגדו. תוצאות קרב זה יקבעו האם הפלשתים ישרתו את ישראל או
ישראל את הפלשתים. וכך, במשך 40 יום, בבוקר ובערב התייצב גולית מול ישראל וחזר על
הצעתו.
במקביל, בבית לחם (עירו של דוד), מבקש אביו של דוד שילך אל שלושת אחיו במחנה הקרב
וייתן להם איפת תבואה קלויה, ולשר האלף (הממונה על הגדוד אשר בו היו משרתים בני ישי)
ייתן גבינות.
דוד מבצע את בקשת אביו והולך אל המחנה. במחנה דוד שומע את איומיו של גולית והדבר
מכעיס אותו מאוד. דוד מחליט כי ברצונו להילחם כנגד גולית ולשם כך הוא מגיע אל שאול
ומשכנע אותו כי על אף העובדה שהוא צעיר ולא מנוסה- אלוהים יהיה איתו ויעזור לו בקרב.
בסופו של דבר, שאול משכנע ומאשר את יציאתו של דוד לקרב כנגד גולית.
הכנות גולית- גולית היה אדם גבוה ( "שש מאות אמה וזרת"- משערים כי גובהו היה כ-3.5
מטר) וחסון. הוא היה איש מלחמה מנוסה אשר היה קשה מאוד להביסו. לקראת הקרב,
הצטייד גולית ב"שריון קשקשים" (מעיל מתכת המגן על הגוף מהצוואר ועד המותניים- היה
עשוי טבעות טבעות סמוכות זו לזו כקשקשי הדג) אשר משקלו "חמשת אלפים שקלים
נחושת" (עפ"י פירושי התנ"ך- כ-100 ק"ג). הוא לבש כלי מלחמה המגן על הרגליים ("מצחת
נחושת"), וכידון נחושת בין כתפיו (מעין חנית מנחושת. יד החנית הייתה עשויה מעץ בניגוד
ללהב העשוי מברזל). משקל החנית היה "שש מאות שקלים" (כ-12 ק"ג). משקל החנית
ומשקל השריון מורים על גבורת גולית- על שיכל לשאת משקל רב כל כך על גופו.
* מסופר כי בני ישראל אשר היו רואים את גולית- היו מפחדים ונסים מיד.
הכנות דוד- כידוע, שאול חשש שדוד יצא למלחמה מכיוון שהוא נער ואינו מנוסה כגולית. לכן,
שאול מלביש את דוד בבגדי מלחמה, שריון וכובע נחושת לראשו. דוד חגר את חרבו מעל
למדיו אך לא יכל ללכת מכיוון שמשקל הציוד שעל גופו היה גדול והדבר הקשה על דוד (אשר
אינו רגיל לשאת משקל שכזה). לכן, הסיר דוד את מדיו, לקח מקל, חמישה "חלוקי אבנים"
(אבנים חלקות), וקליע. את האבנים שם דוד בתיק על גבו- כדי שגולית לא יראה זאת.
* בצורה כזאת יוצא דוד לקרב כנגד גולית, מכיוון והוא משוכנע כי אלוהים איתו ולכן הוא אינו
צריך שום עזרה מוחשית.

ב. מהלך הקרב
דוד וגולית החלו להתקדם אחד אל השני בעוד שנושא הצינה של גולית הולך לפניו (נושא כליו
אשר החזיק את הצינה- מגן גדול). גולית מגלה זלזול ורגש של בוז לדוד. הוא לועג לו ושואל
בציניות- האם דוד חושב שהוא (גולית) כלב אשר יברח כאשר דוד יניף עליו את מקלו. דוד
עונה כי גם אם היו בידו כלי מלחמה חזקים וכבדים במיוחד, כוחם היה משתווה לכוח המקל
אשר בידו מכיוון ולא בעזרת המקל הוא ינצח- אלא בעזרת ה'. גולית מאיים כי בקרב זה הוא
יהרוג את דוד וייתן את בשרו למאכל לעופות ולחיות. דבריו של גולית אינם מפחידים כלל את
דוד- אשר בטוח כי ה' יילחם לצידו בקרב כנגד גולית, וידאג לניצחונו. לאחר מכן, דוד וגולית
מתקדמים אחד לעבר השני וברגע זה דוד שולף אבן וקלע מתוך תיקו וקולע את האבן במצחו
של גולית.
ג. תוצאות הקרב
האבן אשר קלע דוד למצחו של גולית , נתקעה במצחו וגרמה לכך שגולית צנח לארץ ומת.
ברגע זה התקרב דוד אל גולית, שלף את חרבו, וכרת את ראשו של גולית. לאחר מות גולית
הבינו הפלשתים כי גיבורם מת וכי אין בידם היכולת להתגבר על בני ישראל. הפלשתים
כתגובה נסו מן המחנה. בני ישראל ויהודה שמחו מאוד מן הניצחון והריעו קול ענות וגבורה.
לאחר מכן, רדפו אחרי פלשתים ובזזו את מחנותיהם.
לאחר נפילתם של הפלשתים מגיע דוד אל ירושלים כשבידו ראשו של גולית. שאול אשר שמע
על הניצחון של ישראל, התעניין בדוד ושאל אותו מיהו אביו. דוד עונה כי הוא בנו של ישי
עבדו.


יחסו של דוד עם בית שאול

א. פרק ט"ז- הגעת דוד לבית שאול
עפ"י פרק ט"ז הגיע דוד לבית שאול כך: לאחר פרק ט"ו, בו נכשל שאול בתפקידו למלך, חיפש
ה' מלך חדש אשר ימלוך על ישראל. בפרק ט"ז יוצא שמואל אל בית-לחם כדי להמליך את
המלך החדש. לבסוף, עפ"י רצון ה', המליך שמואל את דוד- בנו הקטן של ישי. ברגע זה של
ההמלכה, רוח ה' עברה אל דוד משאול. מרגע זה ואילך, כל אשר דוד יעשה- יהיה לטובה.
לעומת זאת, כעת ה' אינו עם שאול, ושאול נתון למצבי רוח קשים אשר הופכים עם הזמן
למחלה. בעקבות כך, מבקש שאול מעבדיו שיחפשו אדם אשר יודע לנגן בכינור, ואולי בצורה
כזאת- מצבו של שאול ישתפר. עבדיו של שאול אומרים לו כי הם מכירים אדם אשר מנגן
בכינור, ושאול שולח שליח לבית ישי ומבקש שדוד יתייצב לפניו.
כידוע, עפ"י מנהגי התקופה- היה נהוג להביא שי כלשהו לפני הגעה אל אדם חשוב (מלך/ כהן
וכו'). לכן, שלח ישי עם דוד לחם, נאד יין וגדי עזים ושלחו אל בית שאול. דוד אשר היה נער
צעיר ורועה צאן מגיע לבית שאול והרושם שיוצר הוא חיובי מאוד. דוד מציג את עצמו ומתחיל
לנגן בכינור- ברגע זה ה"רוח הרעה" אשר ליוותה את שאול סרה מעליו, ודוד נהפך לנושא כליו
של שאול.
ב. פרק י"ז- הגעת דוד לבית שאול
בפרק י"ז נערכה מלחמה בין ישראל ופלשתים אשר במהלכה התייצב אדם פלשתי בפני
ישראל והציע שאדם אחד מבין ישראל יקיים נגדו קרב, ובכך ייחסכו האסונות העלולים
להיגרם כתוצאה מהמלחמה. דוד אשר מגיע למחנה הקרב, שומע את איומיו של גולית
(האדם הפלשתי הנ"ל) ובנוסף שומע את הפרס שיוענק לאדם שיצליח להכותו ולגבור עליו
(המלך יעשירו בעושר גדול, ייתן לו את ביתו וישחרר את משפחתו מהמסים ומהעבודות אשר
שאר האזרחים מחויבים לקיימם). בעקבות כך, בוחר דוד להציע את מועמדותו לקרב נגד
גולית.
דוד מגיע אל בית שאול בבקשה להילחם כנגד גולית. ניתן להבין מן הפרק כי זו הפעם
הראשונה ששאול רואה את דוד. כאמור, ביקש דוד להילחם נגד גולית אך שאול סירב מכיוון
שדוד הוא נער צעיר ולא מנוסה ואילו גולית הינו איש מלחמה עוד מימי נעוריו. דוד לא נכנע
ומפציר בשאול כי הוא מסוגל לבצע את המטלה, ולכך נותן כמה הסברים (למשל: כאשר רעה
את הצאן באחד מן הימים, הופיעו אריה ודוב אשר טרפו שה מן העדר. דוד טוען כי הוא
התנפל על האריה והדוב, הכה אותם, פרע את פיהם כדי להוציא את הטרף, ולבסוף הרג
אותם). טיעוניו של דוד משכנעים את שאול והוא מאפשר לו לצאת לקרב.
ג. הסתירה בין הפרקים
הסתירה בין הפרקים ט"ז ו-י"ז היא: בפרק ט"ז הקורא מבין כי שאול חיפש אדם אשר ינגן לו
בכינור ומשרתיו סיפרו לו על דוד. בנקודה זו של הסיפור, מבקש שאול משליחו שילך לחפש
את דוד ולאחר מכן יביא אותו אליו. דוד, אשר בא אל שאול, עושה עליו רושם טוב כבר
בהתחלה ומוצא חן בעיניו מאוד. לעומת זאת, בפרק י"ז כאשר דוד רוצה להילחם כנגד גולית,
הוא מגיע אל שאול וגם כאן נוצר הרושם כי זוהי הפעם הראשונה ששאול פוגש את דוד (והרי
שראה אותו עוד קודם לכן בפרק ט"ז). לכן, נוצרת סתירה בין הפרקים וקשה להבין ולהחליט
מתי בעצם הייתה פגישתם הראשונה של שאול ודוד.
הוכחה מן הכתוב: פרק ט"ז 17: "ויאמר שאול אל עבדיו: ראו נא לי איש מיטיב לנגן והביאותם
אלי. ויען אחד מהנערים ויאמר: הנה ראיתי בן לישי בית הלחמי, יודע נגן וגיבור חיל ואיש
מלחמה ונבון דבר ואיש תואר, וה' עימו... ויבוא דוד אל שאול ויעמוד לפניו, ויאהבהו מאוד ויהי
לו נושא כלים".
פרק י"ז 55: " וכראות שאול את דוד יוצא לקראת הפלשתי אמר לו אבנר שר הצבא: בן מי זה
הנער, אבנר? ויאמר אבנר: חיי נפשי המלך, אם ידעתי. ויאמר המלך: שאל אתה בן מי זה
העלם... ויאמר אליו שאול: בן מי אתה, הנער? ויאמר דוד: בן עבדך ישי בית הלחמי".
הסבר הפסוקים: בפרק ט"ז, שאול מכיר את דוד בפעם הראשונה כנגן ודוד מוצא חן בעיניו
מאוד. בפרק י"ז, שאול מכיר את דוד בפעם הראשונה כאשר דוד מבקש ממנו להילחם בדו
קרב נגד גולית. לאחר ניצחונו של דוד, שאול שואל את שר הצבא מי זה דוד ומיהו אביו ושר
הצבא אינו יודע לענות לו- מכאן ניתן לראות שאף-על-פי שדוד מכיר את שאול בפרק ט"ז,
בפרק י"ז ישנו סיפור חדש היוצר סתירה בין שני הפרקים.


הברית בין יונתן ודוד

בסוף פרק י"ז שומע יונתן את שאול ודוד מדברים וברגע זה הרגיש כי לדוד יש נפש זהה
לשלו. בעקבות כך, כרתו שניהם ברית אהבה. ניתן לראות בברית זו את האהבה הרבה
והכבוד אשר רוכש יונתן לדוד בכך שיונתן פושט מעליו את מעילו, מדיו, חרבו וקשתו- ונותן
אותם לדוד. בעקבות ברית זו אשר קרבה בצורה משמעותית ורבה בין דוד ויונתן, החל שאול
לקנא ביונתן.
משמעות הברית היא בעצם העובדה שכרגע דוד קרוב מתמיד לבית שאול- בית המלוכה.
מעתה ואילך הקשר שלו לבית שאול יתעצם וכך גם קנאתו של שאול בדוד. כריתת ברית עם
בנו של המלך היא כבוד עצום לדוד, והיא גם היכולת שלו להיות מעורב בענייני העם בצורה
גדולה מבעבר.
פרק י"ח 2- " ויקחהו שאול ביום ההוא, ולא נתנו לשוב בית אביו". הכוונה- שאול לקח את דוד
לביתו ולא נתן לו לשוב אל ביתו בבית לחם- מראה על הקרבה שנוצרה בין דוד ושאול.


שלבי השתלטותו של דוד על שאול וביתו

שלבי ההשתלטות של דוד על שאול וביתו
1. שמואל ממליך בסתר את דוד למלך וברגע זה רוח אלוהים עוברת משאול אל דוד- דבר
הגורם להידרדרות חמורה במצבו של שאול, ומצד שני- לעליה משמעותית במצבו של
דוד. כעת, כל דבר אשר יעשה ישא פרי ובצורה כזאת ההשתלטות על בית שאול קלה
בהרבה. פרק י"ז 13- "וייקח שמואל את קרן השמן וימשח אותו בקרב אחיו, ותצלח רוח
ה' אל דוד מהיום ההוא ומעלה... ורוח ה' סרה מעם שאול, ובעתתו רוח רעה מאת ה'".
2. דוד יוצא לקרב כנגד גוליית ומנצח. לכן, בעקבות הפרס שהוצע למנצח- מיועד דוד לשאת
את מרב- ביתו הגדולה של שאול. נקודה זו מקדמת אותו וכעת הוא קרוב יותר אל בית
שאול. בנוסף, לאחר הקרב בו ניצח דוד, שאול למד להעריך את דוד בצורה רבה (ולכן
מעמדו של דוד עולה).
3. דוד כרת ברית עם יונתן, בנו הבכור של שאול. ברית זו מקרבת את דוד בשלב נוסף אל
בית שאול, מכיוון וכעת דוד ויונתן יהיו חברים טובים מאוד ולדוד תהיה יותר גישה אל
ענייני העם ואל שאול- אשר בעצם קובע את רוב החוקים בעם. פרק י"ח 1- "יהי ככלותו
לדבר אל שאול, ונפש יהונתן נקשרה בנפש דוד, ויאהבהו יהונתן כנפשו... ויכרות יהונתן
ודוד ברית, באהבתו אותו כנפשו".
4. שאול העמיד את דוד בראש הצבא. בשלב זה מסופר כי דוד מצא חן בעיני העם כולו
ואפילו בעיני עבדי שאול. בנוסף, לאחר שחזר דוד מהמלחמה, שמח העם והנשים הוסיפו
ואמרו כי שאול הכה באלפי אנשי האויב לעומת דוד- שהכה ברבבות אנשי האויב. דבר זה
מכעיס מאוד את שאול אשר החל לתכנן כיצד יפיל את דוד (מכיוון וידע כי אלוהים נמצא
עם דוד וכעת לא יהיה לו קשה להשתלט על המלוכה). פרק י"ח 5- "וייצא דוד, בכל אשר
ישלחנו שאול ישכיל (יצליח), וישימהו שאול על אנשי המלחמה, וייטב בעיני כל העם וגם
בעיני עבדי שאול."
5. שאול אשר תכנן כיצד יהרוג את דוד החל לפעול. באחד הימים, כאשר דוד ניגן כהרגלו
לשאול, זרק שאול את חניתו על גופו של דוד, ואילו החנית עברה דרך גופו של דוד ולא
גרמה לו לשום פציעה. דבר זה הרתיע את שאול מאוד מכיוון שהבין שאלוהים קשור
בקשר חזק מאוד עם דוד ועוזר לו בכל. לכן, שאול ממנה את דוד לשר אלף (מפקד פלוגה
של 1000 אנשים). במעשה זה ציפה שאול כי כאשר ייצא דוד למלחמה, סיכויו למות
יגדלו. פרק י"ח 12- " וירא שאול מלפני דוד, כי היה ה' עמו, ומעם שאול סר". כלומר, שאול
פחד מפני דוד משום שכעת רוח ה' נמצאת עם דוד ועוזרת לו, ולא עם שאול.
6. דוד נושא את מיכל ביתו הקטנה של שאול לאישה (במקום מירב). למען המוהר אשר צריך
דוד להביא לשאול- מבקש שאול מדוד שיהרוג 100 פלשתים ויביא את ערלותיהם
(בתקווה שבניסיון זה ייהרג דוד). דוד יוצא למלא את הבקשה ומצליח להביא לשאול 200
פלשתים- עוד מעשה אשר הצליח בו דוד המוכיח על הקשר החזק בינו ובין אלוהים.
7. לבסוף, לאחר שנשא דוד את מיכל, פחדו של שאול מדוד גדל מאוד. בכל מלחמה אשר
אליה יצא דוד הוא הצליח יותר מכל שאר עבדי שאול, ושמו של דוד היה מוכר לכל ונעשה
יקר ונכבד. פרק י"ח 29- "ויוסף שאול לרא מפני דוד, ויהי שאול אויב את דוד כל הימים.
ויצאו שרי פלשתים, ויהי מדי צאתם שכל דוד מכל עבדי שאול וייקר שמו מאוד".
* במשך כל שלב ושלב ניתן לראות את התקדמותו האיטית של דוד לכיוון השתלטותו על
שאול וביתו. דוד אינו ממהר ופועל בצורה "שקטה" ואיטית, אשר בזכותה הצליח להשתלט
בסופו של דבר כמעט על כל מה שהיה לשאול (מלוכה, צבא, רוח האלוהים, ביתו וכו').
רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק: