בעל זבוב

מקצוע: ספרות, כיתה: י"א, מאת: Slash, פורסם: 15/05/2008

חוק ומנהיגות בספר
"בעל זבוב" מאת ויליאם גולדינג.

עבודה במסגרת שיעורי הספרות


בעבודה זו אעסוק במושג "חוק", ואפרט כיצד הוא בא לידי ביטוי בספר "בעל
זבוב"/ויליאם גולדינג ובחיינו כיום בחברה דמוקרטית. אדון מעט גם בצורות מנהיגות
שונות ואיך הן קשורות למושג "חוק".

על הסופר
ויליאם גולדינג (19.9.1911 – 19.6.1993)- סופר אנגלי, חתן פרס נובל לספרות.
ויליאם גולדינג נולד בסנט קולומב באנגליה. בשנת 1940 התגייס לצי הבריטי, שירת
בסיירות, משחתות ושולות מוקשים ובסיום המלחמה היה מפקדה של ספינת טורפדו.
לימד שנים רבות בבית הספר בסולסברי.
את ספרו "בעל זבוב" חיבר ב-1945. הספר הוסרט בשתי גירסאות ואף יצאה מהדורה
מיוחדת לבתי הספר באנגליה. ב-1955 כתב את ספרו החביב עליו מכולם, "היורשים",
תיאור האופן שבו ההומו סאפיינס ניצח את האדם הניאדתרלי, העדין והטוב יותר לפי
גולדינג, במלחמת הקיום. ספרים נוספים שכתב בתקופה מאוחרת יותר זכו לתשומת לב
פחותה.
ב-1983 קיבל את פרס נובל לספרות. "אדם יוצר רוע", הוא אמר, "כשם שדבורה
יוצרת דבש".

על עלילת הסיפור
קבוצת ילדים בריטיים נוחתת נחיתת אונס באי, תוך הינצלות מתאונת מטוס בזמן
מלחמה. הילדים נוכחים לדעת שלא ניצלו עימם מבוגרים. האי מתגלה שומם מאדם, ללא
חיות טרף, שופע מים ופירות.
כצעד ראשון למימוש תקוותיהם, בוחרים הנערים במנהיג, ראלף. בסיועם של סיימון
ונער המכונה חזרזיר, מנסה ראלף להנהיג בדרכי שכנוע, בשיקול דעת וברוח דמוקרטית.
ג'ק, מנסה להשליט מרות יחיד, כריזמטית ותוקפנית. ראלף מעדיף את שמירת האש
כאות הצלה, ומבקש לנהוג על פי נורמות העולם התרבותי שבו חונך. ג'ק מעדיף מרדפי
ציד והרפתקנות יצרית נטולת מעצורים. העימות, המפלג את הילדים לשני מחנות,
מתחדד על רקע חרדה מפני מפלצת מסתורית. בהדרגה נשמטות ההנהגה וההכרעה מידיו
של ראלף לידיו של ג'ק. ג'ק וחבורתו הופכים לפראים ומשליטים אימה והרס. במרדף
אחר המפלצת המדומה, הם צדים חזיר, כורתים את ראשו ומקריבים אותו קורבן פיוס
למפלצת. ראש חזיר זה, בתוספת היצר הרע שנמצא בתוך הילדים עצמם, הופך ל"בעל
זבוב".
במשך העלילה הפראים רוצחים את סיימון, דבר המזעזע את ראלף. הוא מנסה, בעזרת
רעו הנאמן חזרזיר, לשמור על שארית התקנות ושפיות הדעת. אבל ההתגרות בין שני
המחנות נמשכת. גם חזרזיר מוצא את מותו ע"י הפראים. ג'ק משפיע על יתר הילדים
ומעבירים למחנהו. הם יוצאים לצוד את נפשו של ראלף. ג'ק מעלה את האי באש ובכך
הופך את גן העדן לגיהינום. על סף האבדון המוחלט ניצלים ראלף, ג'ק והילדים האחרים,
על ידי ספינת מלחמה בריטית.



המושג "חוק"
הגדרת חוק (ע"פ מילון ספיר מרוכז):
1. הוראה הקובעת מה מותר ומה אסור, דין שהוא חובה על הכול;
2. כלל, תופעה קבועה בטבע או בדקדוק וכד';
3. מנהג מקובל שנעשה חובה;
4. כלל, נוהל, התנהגות, אופן פעולה;
5. שיעור קצוב, מידה קצובה.

בדרך כלל, כשאנו מדברים על חוק, אנו מקשרים את המושג להגדרה מספר 1, כלומר
רואים בחוק הוראה ממקור בעל חשיבות גבוהה, הקובע מה מותר לנו לעשות ומה אסור.
כשמדברים על חוקים בפיסיקה, או בכל סוג של מדע מדויק אחר, מתייחסים בעיקר
להגדרה מספר 2 של המושג. אך כבר מקריאה ראשונה של חמשת ההגדרות, ניתן לשים
לב שיש קשר הדוק מאוד בין ההגדרות, ובעצם הגדרה מספר 1 היא בעצם פיתוח של
שאר ההגדרות:
בכל חברה קיימות נורמות מסוימות הנוגעות כמעט לכל דבר שמתרחש, בין אם מדובר
בנורמה שגניבה היא פשע, ובין אם מדובר בנורמה שכשמטוס נוחת אז מוחאים כפיים
ושרים שיר קבוע. כלומר בכל חברה קיימים חוקים, כאשר חוק מוגדר לפי הגדרות
מספר 3 ו-4. בכל חברה, לא משנה אם צורת השלטון בה היא דמוקרטיה, דיקטטורה,
שלטון טוטליטרי, "רפובליקת בננות" או כל צורת שלטון אחרת, ישנו גוף מסוים (יכול
להיות גם בן-אדם אחד) שמחליט מהם ה"חוקים הכתובים", כלומר החוקים לפי הגדרה
מספר 1. בדרך כלל, חוקים אלה מבוססים על הנורמות הקבועות בחברה, למרות שניתן
להצביע על מקרים רבים בהיסטוריה שבהם הדבר איננו כך בכלל. כלומר קיים קשר בין
הגדרות 3 ו-4 להגדרה מספר 1. ההגדרה החמישית עוזרת להשלים את יישום וכתיבת
החוק, בכך שהיא עוזרת להציב גבולות ברורים ומדודים לגבי חוקים שדורשים זאת.
בעבודה זאת אתייחס למושג "חוק" בעיקר לפי הגדרה מספר 1, כלומר כהוראה שניתנה
ע"י גוף סמכותי עליון, הקובעת מה מותר ומה אסור, ואיך צריך להתנהג.

על הדמויות המרכזיות
ראלף: ראלף הוא הדמות המרכזית בעלילה, והוא מופיע כבר בתחילת הסיפור. ראלף
נמנה בין הילדים הגדולים על האי, והוא מצטייר לנו כאדם חסון ונאה, בעל כושר
מנהיגות ורצון לעזור. למרות חזותו החיצונית הבוגרת, יש בו מעיין רכות פנימית
שעוזרת לו במנהיגותו. ניתן להבין שהוא גם ספורטאי טוב, דבר שיעזור לו בהמשך
הסיפור לטפס על ההר ומאוחר יותר להתחמק מן השריפה הגדולה. הוא טוב לב, שקול
והגון יש לו כושר דיבור ויכולת נאום מרשימה. ראלף מבצע את תפקידו כמנהיג
ברצינות רבה, ודואג בעיקר לדברים החשובים באמת, כמו בניית סוכות למחסה, הבערת
אש והבאת מים. גישתו של ראלף היא אופטימית. הוא מאמין שהחילוץ יגיע בקרוב
ומשתדל לשכנע ולעודד את הילדים.

ג'ק: ג'ק הוא בעצם ההיפך של ראלף (למרות שיש להם כמה נקודות דמיון משותפות),
ומייצג את הדמות ה"רעה" בסיפור. הוא מופיע לראשונה בסיפור בראש נערי המקהלה,
שאותם הוא מצעיד בשני טורים, כמו צבא קטן משלו, וקורא להם "הציידים". ג'ק שחצן
חסר אחריות ואגואיסט, הוא רוצה להיחשב כמבוגר ורוצה שיקראו לו בשם משפחתו.
הוא נוהג להעליב את חזרזיר על מגבלותיו. הוא חייב לשלוט ולהיות המנהיג בכל
מחיר.ג'ק הוא טיפוס מאד שתלטן, הוא החלטי ואינו משתף את חבריו בהחלטותיו.הדבר
העיקרי בעיניו זה הבשר והוא אינו מתייחס בכלל לערכה החשוב של האש.מנהיגותו של
ג'ק שונה לגמרי משל ראלף, הוא הרבה יותר תקיף וקשוח. במשך הסיפור ג'ק הופך
להיות פרא-אדם, הוא מפגין את החיתיות שבו ע"י צייד פולחן, ריקודים וצביעת פנים.
ג'ק מפגין ביטחון עצמי, הוא רוצה להראות אמיץ, הוא נחוש בדעתו והוא לא פחדן.לג'ק
יש נטייה לא להסכים לדברים שכולם הסכימו בדרך דמוקרטית.

חוק ומנהיגות כפי שבאים לידי ביטוי בסיפור וכיום
כבר בתחילת הספר "בעל זבוב", לאחר שתוקע ראלף בקונכית ומכנס את הילדים, כולם
מבינים שהצבר הראשון שהם צריכים הוא מנהיג, ומחליטים לבחור אותו בדרך
דמוקרטית. ראלף נבחר למנהיג באופן דמוקרטי לחלוטין, כלומר ע"י הצבעה. לכאורה
נראה לנו כי ראלף הוא הדמות המושלמת לקבלת האחריות של היותו מנהיג, מכיוון
שהוא לוקח יוזמות כבר מתחילת פעולתו, ויודע לפעול "כמו שהיו מתנהגים המבוגרים".

הדבר הראשון שראלף עושה הוא קביעת חוקים. כמנהיג הוא מבין שבלי חוקים לא ניתן
להסתדר על האי, ושתוך זמן קצר עלול להיווצר תהו ובוהו רציני. הוא גם מבין שבלי
חוקים שיחייבו שמירה על אש דולקת, אף אחד לא ידע שהילדים נמצאים על האי, ולכן
לא יבואו לחלץ אותם. הדבר מראה על חשיבותם הגבוהה של החוקים והתקנות, גם אצל
ילדים, שפועלים בדרך-כלל לפי תחושות הבטן שלהם. כמו כן השתתפותם של הילדים
במחנה צבאי, שמשם בעצם החזיר אותם המטוס שהתרסק, תורמת להבנתם לגבי
חוקים.
החוק הראשון שקובע ראלף הוא החוק שמאפשר למחזיק הקונכית בלבד לקבל את רשות
הדיבור. אם הקונכית לא אצלך ואתה רוצה לדבר, עליך להצביע ולבקש את רשות
הדיבור. חוק זה דומה מאוד לחוקים הנהוגים כיום בכל מסגרת מאורגנת (בית ספר,
ישיבות ממשלה וכו'), והוא עוזר ליצור סדר ומשמעת, שחשובים מאוד להישרדות על
האי.
מוטיב הקונכית מופיע לנו לאורך כל הסיפור. הקונכית היא סמל לחוק וסדר, ולחברה
המאפשרת לכולם להביע את דעתם, חברה שבה חופש הביטוי הוא ערך עליון. בדיוק
בחברה מסוג זה תמך ראלף. קיום הקונכית הופך להיות סמל של חברה מתורבתת
ומאורגנת, ושמתנפצת הקונכית בסוף הסיפור, זהו בעצם השיא, וזוהי הדרך של המחבר
להראות לנו שתם עידן החוק והסדר על האי, מעכשיו אין יותר מי או מה שיעזור לראלף
להשיב את המצב לקדמותו.

שאר החוקים שקובע ראלף, הם בעצם חוקים העוסקים בחיי היומיום על האי: חייבים
לשמור על אש דולקת (כדי שאוניות חולפות יוכלו להבחין בה ולדעת שיש מישהו על
האי), ולשם כך קבע ראלף תורנויות. יש לעשות את הצרכים במקום מסוים, מקום
שאותו יכולים המים לנקות. צריך לבנות סוכות שיגנו על הילדים בלילה וגם מפני
הסופות והגשמים בחורף. יש לדאוג לאספקת מים קבועה.
חוקים אלה, כמובן, מבוססים על הנורמות המובנות מאיליהן הקיימות בחברה שממנה
באים הילדים (החברה הבריטית), ועל ההיגיון הפשוט (אם לא תישמר האש דולקת, לא
יצילו אותנו), בדומה לחוקים כיום המבוססים על ההתנהגות המקובלת והטבעית של בני
האדם.

חשוב לציין, שבתחילת הסיפור, גם ג'ק עצמו הוא בעד קביעת חוקים, והוא אפילו צועק
את זה: "' יהיו לנו תקנות!' קרא בהתרגשות. 'המון תקנות! ואם מישהו יפר אותן – '".
הדבר מראה על חשיבותן הרבה של התקנות, גם בעיני מי שהופך בסופו של דבר לדמות
השלילית והפראית, ופועל למען שלטון דיקטטורי בראשותו.

אך למרות פעולותיו היעילות של ראלף למען שמירה על אורח חיים נורמלי ושמירה על
משטר דמוקרטי, הוא עושה מספר טעויות בהנהגתו:
אחד היסודות הבולטים ביותר בחברה דמוקרטית הוא עקרון הפרדת הרשויות: החוק
בחברה דמוקרטית מחלק את השלטון ל3 רשויות מרכזיות:
1) מחוקקת – שתפקידה לחוקק חוקים ותקנות. בארץ זהו הפרלמנט – הכנסת.
2) שופטת – שאחראית על פירוש החוקים, ושופטת מי עובר על החוק ומי לא.
בארץ זוהי מערכת בתי המשפט.
3) מבצעת – אחראית לניהול המדינה באופן ישיר. בארץ זוהי הממשלה.
הרשויות פועלות באופן עצמאי לחלוטין, ואין ביניהן כמעט כפילויות תפקידים, אך
למרות זאת יש ביניהן שיתוף פעולה, וכולן כפופות לרשות הרביעית, שנקראת הרשות
המבקרת.
בדרך כלל איחוד הרשויות לידי גוף אחד, שבראשו עומד בן-אדם אחד, גורם לעליית
שלטון יחיד שאיננו דמוקרטי, למשל שלטון טוטליטרי או שלטון יחיד, ולכן חשובה
החלוקה ביניהן.
לעומת זאת, בספר "בעל זבוב", ראלף בוחר למלא את כל התפקידים:
- הוא זה שקבע את החוקים, בתוקף היותו מנהיג, והוא דואג לשמור שהם יקוימו
(הוא שומר כל הזמן שיש מישהו בתורנות האש, ושהילדים יטילו את צרכיהם
במקום המתאים).
- הוא שופט וקובע מי אשם, כמו במקרה שבו האש כבתה, והוא ידע בדיוק מי היה
אמור לשמור עליה ומי אשם.
- הוא אחראי לניהול האי: מכנס אסיפות, קובע היכן יבנו את הסוכות וכו'.
ראלף לא מצליח, כמובן, לבצע את כל התפקידים ביעילות גבוהה, מכיוון שהוא בן-אדם,
וכבן-אדם קשה לשמור על כל כך הרבה דברים במקביל. לדעתי הוא היה צריך לחלק
את התפקידים החשובים לאלו שהוא סומך עליהם באמת (כמו סיימון וחזרזיר), אך הוא
לא היה מודע לצורך זה בגלל שהוא עדיין ילד, והוא עוד לא למד על צורות שלטון ודרך
יישומן.
ריכוז הסמכויות בידיו של ראלף גורם לו לחשוף את חולשתו העיקרית, שהיא רוך לב
ורחמים, ומאפשר לג'ק, השליט העריץ, "לחטוף" את השלטון מידיו של ראלף ולהפכו
לשלטון יחיד.

הטעות השניה שעושה ראלף, שגם היא טעות קריטית הגורמת לערעור שלטונו, היא
גילוי פחדיו לאחרים. כמנהיג היינו מצפים מראלף לשמור על קור-רוח ולהפגין אומץ לב,
בעיקר כאשר מתחילות השמועות על מפלצות היוצאות מן המים, ומפלצת הנמצאת
בראש ההר. אך לא כך הדבר, ולאחר ששמע את הילדים מדברים על מפלצת, וראה
בעצמו את הבד של המצנח של האיש שהתרסק על ההר, הוא החל לפקפק בעובדה שאין
מפלצת, אך גרוע מכך, הוא הראה את פקפוקו ופחדיו ברבים (בעיקר לחזרזיר).
דבר זה גורם לאחרים, אך גם לראלף, להתחיל להרהר בחשיבות החוקים שנקבעו,
ולחשוב ש"אם המנהיג שלנו פחדן וחלש, מדוע שהחוקים שלו יהיו נכונים וטובים?".
דרך חשיבה זו סוללת במהירות את הדרך לנפילת השלטון שהנהיג ראלף.

הטעות השלישית שעושה ראלף, והאחרונה שאדון בה במסגרת עבודה זאת, היא כמובן
הוויתור על המנהיגות באופן מודע, למרות הפצרותיהם של סיימון וחזרזיר, שישאר
המנהיג. כמובן שטעות זאת היא בעצם ההכרעה לטובתו של ג'ק, ומכאן אין כמעט דרך
חזרה. ראלף הבין שחוקים לא שווים דבר אם אין מי שיפעל לפיהם, ובכך הוא מאפשר
את נפילתו הסופית של השלטון הדמוקרטי, נפילה שתגרום בסופו של דבר למותם של
סיימון וחזרזיר.


כיום אנו נמצאים בתקופה שנשלטת על-ידי חוק וסדר מאורגנים היטב. למרות כל
התהפוכות הפוליטיות שקורות בזמן האחרון, מערכת החוק נשארת עומדת על תילה,
בעיקר בגלל עקרון הפרדת הרשויות, שמונע משינויים ומהפכות ברשות אחת, לפגוע
ברשויות האחרות. רוב האנשים מבינים שהחוקים נועדו לשרת אותם, ושומרים על
החופש שלהם. החוקים מונעים מאיתנו לפגוע באחרים, או בחברה הכללית, ומונעים
מאיתנו לעשות מעשים לא מוסריים. החוקים מבוססים על הנורמות שלנו ועל רצון
הרוב, והדבר קרוב מאוד לצו המוסרי של עמנואל קאנט: "עשה מעשיך רק על פי
אותו הכלל המעשי אשר, בקבלך אותו, תוכל לרצות גם כן כי יהיה לחוק כללי",
כלומר עשה רק מה שאתה חושב שראוי שיהפוך לחוק שיחול על כולם.
ללא כללים, ומי שיאכוף אותם, הייתה החברה שלנו, או כל חברה אחרת, קורסת ולא
מאפשרת חופש מחייה. בסיפור "בעל זבוב" אנו עדים לקריסה מהסוג הזה: למרות
שקיימים חוקים וכללים, אין מי שיאכוף אותם (ראלף נכשל במשימה זאת) ולכן נופל
המשטר הדמוקרטי של ראלף.

מנגד עומד המשטר הדיקטטורי שמנהיג ג'ק לקראת סוף הסיפור. הוא ממנה עצמו למלך
על כולם, וממנה ילדים שישרתו אותו. יש לנו כאן בדיוק את ההיפך ממשטרו של ראלף,
מכיוון שאצל ג'ק אכיפת החוקים היא קפדנית ונוקבת, ומי שלא יבצע אותם צפוי
לעינויים. ראלף ממנה את רוג'ר (ה"רוצח") לאחראי על האכיפה, ובכך משליט סדר. אך
למרות האכיפה היעילה, חוקיו של ג'ק אינם מוסריים, ואין לדעת מה היה קורה למשטרו
אם לא היו מצילים את הילדים. אני מניח שבשלב מסוים הילדים היו מורדים בו, ומנסים
צורת שלטון אחרת, אולי אפילו חסרת מנהיג וחסרת חוקים.


סיכום
חוקים הם בין היסודות החשובים ביותר של כל חברה וכל סוג של משטר. ללא חוקים
היה נוצר תהו ובוהו, וכל חברה הייתה קורסת. בסיפור "בעל זבוב" אנו עדים להקמת
משטר דמוקרטי המבוסס על חוקים ותקנות ברורים והגיוניים, ומנגד לנפילת שלטון זה
עקב טעויות וביניהן חוסר אכיפת החוקים וצמיחתו של משטר דיקטטורי המבוסס על
טובתו של המנהיג בלבד.
הספר מראה לנו את חשיבותם הגבוהה של החוקים, ומראה לנו שגם ילדים מבינים שיש
בהם צורך, ומסוגלים לחוקקם.


5