היסטוריה ב' - סיכום מלא

תקופה ראשונה: פולין והיהודים שבה בין 2 מלחמות עולם:

פולין הוקמה בעקבות החלטה פורמלית של חבר הלאומים וכתוצאה מתהליך היסטורי ממושך של מאבק עצמי לשחרור. הרצון להפוך את פולין למדינה לאומית חזקה נתקל בבעיותיה המיוחדות שמקורן: בהיותה נתונה לכיבוש של שלוש מדינות שונות במשך כ-140 שנה, הימצאותם של מיעוטים לאומיים רבים בעלי שאיפות שונות ואף מנוגדות לשאיפות הפולנים, הימצאותה בין שני שכנים חזקים ברית המועצות במזרח וגרמניה במערב, העדר תשתית פוליטית -דמוקרטית, חברתית וכלכלית משותפת והעדר סיוע משמעותי. כל אלה יצרו מתחים ואוירה של חוסר בטחון לאומי הם גרמו לכך שהמשטר הדמוקרטי החדש לא עמד בנטל וקרס. פולין אמנם עברה תהליכי מודרניזציה מהירים יחסית אולם על כך שלמה מחירים גבוהים.

הקשיים ודרכי התמודדות בתהליך גיבושה של פולין כמדינה דמוקרטית:

עיצוב גבולות וביטחון- הפולנים דרשו כי פולין תוקם בגבולותיה ההיסטוריים וכדי להשיג מטרה זו נקטו בשורה של סכסוכי גבול:

• הפולנים פלשו לליטא וכבשו את בירתה וילנה. למרות גילויי ההתנגדות של הליטאים נשארה העיר בתחומה של פולין.




• פלישה פולנית לגליציה וכיבוש העיר לבוב. חבר הלאומים קבע שהעיר תהפוך לאוטונומיה תחת פיקוח פולני למשך 25 שנים ולאחר מכן יקבע גורלה ע"י חבר הלאומים. אולם הפולנים נהגו בה כששטח פולני לכל דבר. כתוצאה מהתקוממות אוקראינים ודרישתם לעצמאות הפולנים פלשו לאוקראינה וכבשו את בירתה קייב.




• מאבק על קו הגבול בין פולין לבין רוסיה- הביא למלחמה ב-1919. במהלך המלחמה הגיע הצבא האדום עד ורשה (עיר הבירה) ונעצר (ע"י פילסוצקי וגדודיו) על נהר הויסלה החוצה. אותה הפולנים כינו זאת "הנס על הויסלה". הרוסים נסוגו והסדר בהתערבות חבר הלאומים והמעצמות הגדולות קבע את הגבול המפריד בין שתי המדינות ב-1921.




• עיר הנמל דנציג- קבלה מעמד של עיר חופשית בחסות חבר הלאומים במטרה לאפשר לפולין חיבור אל הים. עד מהרה פרצו סכסוכים רבים בין הפולנים לבין אנשי מועצת העיר הגרמנים וכתגובה לכך הקימו לידה הפולנים עיר נמל חדשה בשם גדיניה - גדנסק.




• הפולנים תבעו גם שטחים במערב פולין - אזור שלזיה. הם עוררו התקוממות פולנית וזכו לקבל אזורים חקלאיים וחלק מאזור התעשייה והמכרות. גם בדרום נאבקו הפולנים על קו הגבול בינם לבין צ'כוסלובקיה.

גבולותיה של פולין עוצבו סופית בשנת 1923 בהסכמת חבר הלאומים. לגבולותיה של פולין ישנן השלכות על אופייה של המדינה הפולנית החדשה. מצד אחד נקבעו הגבולות ע"י המעצמות בהסכמי ורסאי אך מצד שני הם עברו שינויים בעקבות תוקפנותה של פולין וחולשתו של חבר הלאומים. יש לזכור כי סכסוכי גבול אלה היוו מעמסה כבדה על הכלכלה הפולנית שהתמודדה בלאו הכי עם קשיים מרובים.

בתחום החברתי- הוקמה כמדינת לאום פולנית על פי העיקרון של ההגדרה העצמית (נאום 14 הנקודות של וילסון). פולין סבלה מפיצול חברתי רב. התהליכים הכלכליים שעברה השפיעו על המבנה החברתי ועל היחסים בין הרוב הפולני למיעוטים.

מתוך כ- 30 מליון כ-2/3 מהם פולנים מבחינה אתנית וכ-1/3 מיעוטים. נוצרה סתירה בין היותה של פולין מדינת לאום אתני מול היותה מדינה בעלת אופי רב-לאומי כמעט. המיעוט האוקראיני היה הבולט כ-20%, אחריו היהודים כ-,10% והמיעוט השלישי בגודלו היו הגרמנים. פולין חתמה על "חוזה המיעוטים" כתנאי לעצמאותה ולכן שרר מתח בין זכויות המיעוטים לבין הרצון לעצב מדינת לאום אחידה ומאוחדת. הפולנים ראו בחוזה שנכפה עליהם פגיעה בריבונות המדינה והתערבות בענייניה הפנימיים. היה קושי ביצירת משטר דמוקרטי המבטיח זכויות למיעוטים בתהליך גיבוש מדינת לאום. בניגוד מפורש לנאמר ב"חוזה המיעוטים", לא נשמרו זכויותיהם למרות שהיה להם ייצוג בסיים הפולני (הפרלמנט). האוכלוסייה היהודית ספגה את הרדיפות הקשות ביותר בשל מגמות אנטישמיות. הכישלון לפתור את בעיות המיעוטים נבע גם מאווירה של חוסר בטחון לאומי. בקרב המפלגות הפולניות השונות לא הייתה הסכמה לגבי היחס למיעוטים. חילוקי הדעות חצו את כל הגושים הפוליטיים.

פילסוצקי הצליח להשיג שיתוף פעולה עם המיעוטים במיוחד בקרב היהודים וחלק מהמיעוט האוקראיני.

- פיצול חברתי נוסף היה על רקע השייכות למדינות השונות לפני הקמת פולין העצמאית וקשה היה לגשר על המסורות השונות שנתקבעו בקרב האוכלוסייה שסיגלה לעצמה מנהגים שתאמו את אורח חיי המדינות השולטות.

- היה פיצול בין תושבי העיר לבין מעמד האצולה והאיכרים. שיעור הבערות היה גבוה בעיקר בקרב המעמדות הנמוכים של האיכרות.

- מעמד הביניים היה מצומצם זהו המעמד המהווה משען לדמוקרטיה, הוא הנושא את הלאומיות ואת המשק הקפיטליסטי.

- החלה תופעה של ניידות חברתית שהתבטאה בריבוי טבעי, הגירה פנימית בעיקר מהכפר אל העיר ומהעיירות לערים הגדולות. כך צמחו מעמדות חדשים וחל שינוי בריבוד החברתי.

בתחום הפוליטי- ריבוי של מפלגות איים על היציבות השלטונית.

בשנים 1918-1926: בתקופה הראשונה היו חסרים לפולין מרכיבים חיוניים לקיומו של משטר דמוקרטי: העדר חוקה דמוקרטית, מסורת דמוקרטית ואורח חיים דמוקרטי, העדר מעמד ביניים המהווה גורם מתווך. החוקה התבססה על הדגם הצרפתי על פיה ניתנה עוצמה רבה לרשות המחוקקת מעל לרשות המבצעת. הסיים – הפרלמנט הפולני היה מפוצל לסיעות רבות.הפיצול המפלגתי היה על רקע לאומי, חברתי וכלכלי שהקשה על תפקוד המוסדות הנבחרים. 13 מפלגות שהתחלקו לארבעה גושים: הימין 22% המרכז 30% השמאל 28% והמיעוטים 20%.

חילופי ממשלות תכופים גרמו לחוסר יציבות שלטונית. בתקופה זו התחלפו 14 ממשלות.

מאבק המיעוטים למימוש זכויותיהם במסגרות פרלמנטריות ויצירת "בלוק המיעוטים" הביא אותם אמנם להישגים אך בו זמנית חיזק את העוינות כלפיהם.

בשנים 1926-1935: פילסוצקי תפס את השלטון בעזרת הצבא בשנת 1926 פעולה זו הביאה לנסיגה מהמשטר הדמוקרטי הפרלמנטרי לכיוון של משטר סמכותי-נשיאותי מבלי שהתבטל המבנה הפורמלי (הסיים נשאר). הוא השליט למעשה משטר סמי- אוטוקרטי שיש לו מאפיינים דיקטטוריים.

מנהיגים נאסרו ושוחררו מאוחר יותר. פילסוצקי הקים גוש פוליטי – סנאציה שקרא להבראת פולין, לסולידריות ולשיתוף פעולה עם הממשלה. החוקה החדשה שנחתמה באפריל 1935 נטלה סמכויות רבות מהרשות המחוקקת (הפרלמנט) שהועברו לרשות המבצעת (הממשלה) ונטרלה את האופוזיציה. על פי חוקה זו מינה את אנשי שלומו לתפקידי מפתח, רבים מהם קצינים לשעבר. כינס ופיזר את הפרלמנט כרצונו, עמד בראש הצבא, התיר מידה מסוימת של חופש אישי ופוליטי למפלגות (מלבד ארגונים קומוניסטיים). גם העיתונות זכתה למידה מסיימת של חופש. הוא התחבר עם חוגים בורגניים מאחר שהיה לו עניין וצורך בכספם והתעלם ממצבם של הפועלים והאיכרים.

בשנים 1935-1939: פילסוצקי מת במאי 1935. מאחר שהחוקה בטלה בפועל את ההתמודדות החופשית השתתפו רק 46% מבעלי זכות הבחירה. מספר מפלגות החרים לחלוטין את הבחירות. הגוש של פילסוצקי קיבל רוב ובשנת 1937 מוקמת מפלגת שלטון חדשה "מחנה האיחוד הלאומי" שהיה פתוח בפני פולנים בלבד. מנהיגיו הצהירו שהפגיעה ביהודים היא הדרך היחידה לחלץ את פולין מבעיותיה ולהשיג יציבות פוליטית וכלכלית.

בתחום מדיניות החוץ- חתמה פולין באמצע שנות ה-20 על ברית לסיוע הדדי עם צרפת (במסגרת "חוזי לוקרנו") וכאשר הבינה שלא תוכל להסתמך על צרפת החלה להשקיע בפיתוח הצבא. לאור החשש מהתחזקותה של גרמניה חתמה פולין על חוזה אי התקפה עם בריה"מ בשנת 1932, ובשנת 1934 נסחפה בעיוורון לחתום על חוזה אי התקפה עם היטלר למשך 10 שנים.

המאפיינים והתמורות שחלו בחיי היהודים בתחומים: דמוגרפיה, מעמד חוקי, חינוך, כלכלה ותרבות:

בפולין היוו היהודים כשליש מאוכלוסיית המיעוטים, וכעשרה אחוז מהאוכלוסייה הכוללת. מרבית היהודים עסקו במסחר ובתעשייה זעירה (טקסטיל ומזון – כהל, שמרים, שוקולד) והחזיקו ב-60% מהמסחר הפולני. במהלך שנות ה-20 חלק גדול מהם פנה ללמוד באוניברסיטאות: רפואה, משפטים, עיתונאות, רוקחות, הוראה וכו'. בהשוואה לאחוז המתפרנסים במקצועות החופשיים – אחוז היהודים במקצועות אלה היה גבוה משל שאר האוכלוסייה.

מרכזי הקהילה היהודיים בכל עיר ועיירה הפכו למוקדי החיים הציבוריים. אלה דאגו לרווחת הקהילה, לסיוע לנזקקים ולהקמת אגודות עזרה. הציבור היהודי ניהל חיי קהילה תוססים בצד העמידה על זכויות אזרחיות וזכויות של מיעוט לאומי.

1919-1935:

• הממשלה הפולנית נוקטת במדיניות של הרחבת גבולות ויוצאת למלחמות כנגד הורסים הליטאים והאוקראינים- יהודי פולין סבלו מגלי אנטישמיות ופוגרומים, אלפי יהודים מצאו את מותם, מאות קהילות יהודיות נהרסו, רבים נעצרו והושלכו לכלא. היהודים הואשמו על עמדתם הניטראלית או שנחשדו כבוגדים ומשתפי פעולה עם הקומוניסטים, זאת למרות התגייסותם של רבים לצבא הפולני.




• ממשלת פולין חותמת על "החוזה להגנת המיעוטים" כתנאי לעצמאותה- היהודים קיבלו היתר לפתוח בתי ספר משלהם בתקציב ממשלתי, לדבר עברית ויידיש גם בהופעות ציבוריות כמו בבתי משפט, לשמור את השבת – שפירושו איסור לתבוע יהודים לדין בשבת ואיסור עריכת בחירות ביום השבת. אולם, החוזה כמעט ולא יושם ע"י השלטונות הפולנים. נחקקו חוקים מפלים והיהודים הופלו לרעה ע"י הפקידות הממשלתית. ההתחייבות לתמוך ולממן את החינוך היהודי כפי שמומנו מיעוטים אחרים, לא התקיימה.

תגובת היהודים למתרחש בשנים אלו:

• היהודים מגדירים עצמם כלאום נפרד. מייסדים מפלגה לאומית יהודית המייצגת את כל מיעוטי פולין שזוכה בחמישית מהמושבים בפרלמנט (1922).




• הקמת "בלוק מיעוטים חוסם" (ד"ר יצחק גרינבוים) בפרלמנט כדי להגביר את כוחם ואת הלחץ על השלטונות לקיים את חוזה המיעוטים- החזיק מעמד עד 1929.






• נחקקו "חוקי גראבסקי" ומדיניות ההלאמה- מפעלי תעשייה, מסחר ומלאכה נלקחו מידיים פרטיות, אפליה ונישול סקטורים שלמים מרכושם ופרנסתם. מפעלים הועברו מידיים יהודיות לידיים פולניות (1924, מפעל טבק בגרודנו נלקח מיהודים) ויהודים לא התקבלו לעבודה במפעלים ממשלתיים. השרות הציבורי נסגר בפני היהודים ונאסר עליהם לעסוק במקצועות חופשיים (עו"ד, רפואה..).




• בעלי מלאכה יהודים נאלצו לעמוד במבחן בפולנית כדי לקבל רשיון עסק, מיסים גבוהים הוטלו על בעלי עסק יהודיים.




• "נומרוס קלאוזוס"- הגבלת מכסת היהודים באוניברסיטאות. אלה שלמדו, נאלצו לעמוד לאורך כל שעות היום.

תגובת היהודים למתרחש בשנים אלו:

• גברה מגמת ההגירה. "הגירת גראבסקי", חוק המכסות בארה"ב והחשש מפני הפקעת הרכוש הובילו לעלייה הרביעית.




• התארגנות ברשתות שיווק ואשראי עצמאיות




• הקמת רשתות חינוך עצמאיות- רשת אורט.

1935-1939:

• פילסוצקי "האבא של היהודים" מת- גברה התסיסה החברתית, מפלגות הימין והשמאל תולות את כל הבעיות של פולין ביהודים, ישנה מדיניות אנטישמית רשמית




• מוקם "המחנה לאיחוד לאומי" (OZON)- פתוח רק בפני פולנים ומנהיגיו הצהירו כי פגיעה ביהודים היא הדרך היחידה לצאת מהבעיות.




• גוברת ההשפעה הנאצית בפולין- חתימת הסכם אי התקפה, הסכמי מסחר וביקור של שר התעמולה גבלס גורמים לממשלה הפולנית להתכחש לחוזה להגנת המיעוטים- מכריזה כי איננה מחויבת לו.




• 1936- ניסיון לחוקק חוק המגביל את השחיטה הכשרה. בעלי החנויות מחויבים לרשום את שמותיהם בחזית החנות- מקל על חרם כלכלי ופגיעה בחנויות יהודיות.

תגובת היהודים למתרחש בשנים אלו:

• אירגון הבונד מארגן שביתה כנגד תופעות האנטישמיות ומצטרפים אליו תומכים מהמפלגה הסוציאליסטית הפולנית. המפלגה החרדית אגודת ישראל הפסיקה את שיתוף הפעולה עם השלטונות ופעלה נגדם.




• זאב ז'בוטינסקי (ראש בית"ר) הוגה את תוכנית הפינוי שתכליתה להעלות כמיליון וחצי יהודים לא"י בתוך 10 שנים, הפולנים מתלהבים מתוכנית זו אך בעקבות הספר הלבן של מקדונלד (1939) היא לא יוצאת לפועל.

דפוסי הפעילות הלאומית והציונית בפולין:

"ציונים כלליים"- ייצגו את בעיותיהם של יהודי פולין (בעיקר המעמד הבינוי) בפני השלטונות, פעלו בשיתוף פעולה עם מיעוטים אחרים וזכו לייצוג בסיים.

תנועות נוער בזרם זה: על המשמר, ויצ"ו (לנשים), ירדנה, מכבי הצעיר...

הצה"ר- ציונים רביזיוניסטים- מיסודו של זאב ז'בוטינסקי. דגלה בעלייה לא"י, ביטול הסוצ&