חזרה למבחן בהיסטוריה

אימפריאליזם

1) הגדרה:

אימפֶּריה – מדינה השולטת על מדינות אחרות ועל עמיהן. אימפריאליזם – שיטה מדינית, שבמסגרתה מדינה אחת מגדילה את שטחי שלטונה על ידי השתלטות על חבלי ארץ אחרים ועל תושביהן, במטרה להגביר את כוחה הפוליטי ואת עושרה הכלכלי.

במסגרת האימפריאליזם שלט מיעוט של המדינה הכובשת על אוכלוסיות מקומיות גדולות באסיה ובאפריקה, ושלטונו היה שלטון מַפלֶה ומנצל. לתושבים לא היו זכויות אזרח, וכל פעולת התנגדות דוכאה בכוח. המדינה האימפריאליסטית השתלטה על חומרי הגלם באזור וניצלה את תושבים המקומיים ככוח עבודה זול.
מדינות אירופה אימצו לעצמם צידוק אידיאולוגי לאימפריאליזם, בטענה שבהשתלטותן על האזורים היה צעד מוסרי, בכך שעמי אירופה יביאו לתושביהן את התרבות האירופית המפותחת, ויגרמו לעידון המנהגים והאמונות של הילידים ולריסונם.

2) הגורמים :

גורם כלכלי

• גידול דמוגרפי (גידול באוכלוסיה):

בזכות העלייה ברמת החיים בכל התחומים גדלה אוכלוסיית אירופה יותר מפי 2. כתוצאה מכך, פרצה אבטלה ולרבים לא היו מקומות עבודה להתפרנס. הפתרון לאוכלוסיה העודפת המובטלת היה כיבוש שטחים מעבר לים (מושבות) ולעודד הגירה בהן.  כך תיפתר בעית העוני והמחסור של תושבים ורבים וכן תישמר עוצמתה של המדינה הכובשת.

• התפתחות טכנולוגית:

ההתפתחות הטכנולוגית, שבאה לידי ביטוי בתחבורה, בכלי נשק, ברפואה, הקלה על חדירת האירופאים לארצות אסיה ואפריקה ועל התמודדותם באקלים השונה מאירופה. הרכבת ומכונת היריה היו האמצעים העיקריים של הכיבוש האימפריאליסטי.

• חיפוש שווקים מעבר לים:

ההתפתחות הטכנולוגית ושיטות הייצור המודרניות גרמו לעודפי תוצרת ולמשברים כלכליים מחזוריים, ואלה יצרו אבטלה, הגבירו את כוחן של המפלגות הסוציאליסטיות והיוו איום על המשטרים המלוכניים באירופה. כל מדינה רצתה לשריין לעצמה שווקים כדי שתוכל ליצא את עודפי התוצרת ללא תחרות ולמנוע היווצרות עודפים.

• השקעות הון:

בעקבות המהפכה התעשייתית, החקלאית, המסחרית והכספית, הצטברו עודפי הון באירופה. התשואה (הרווחים ) על השקעות הון היתה נמוכה, לכן חיפשו בעלי ההון באירופה שווקים להשקעות רווחיות יותר אותם מצאו במושבות מעבר לים.

• חומרי גלם:

במושבות היו חומרי גלם רבים שאירופה נזקקה להם: מטעי גומי, קפה, תה, טבק, זהב, יהלומים ועוד. המאבק על המושבות נועד להבטיח הספקה סדירה של חומרי גלם אלה.

גורם פוליטי לאומי

רגשות עליונות וגאווה לאומית:

• משברים פוליטיים וחברתיים ועליית כוחן של מפלגות סוציאליסטיות הניעו את המנהיגים לנקוט במדיניות אימפריאליסטית שהסיחה את תשומת לב ההמונים מהבעיות האמיתיות במדינה. ההמונים התלהבו מכיבושי מדינתם ומהשתלטות על אחרים.
• הקשר בין הון להמונים:

             הכוונה היתה להפוך את כל העם לאימפריאליסטי ולא רק את המעמד העליון.

לשלב מדיניות פנים ומדיניות חוץ באופן כזה, שכל האומה תשדוד ארצות זרות ותשפיל עמים אחרים. בעלי הון ויצרני הנשק והאניות עודדו את המגמה האימפריאליסטית מתוך מניע אישי – להתעשר.

• מדיניות חוץ לאומית:

עוצמתה של האומה מחייבת אותה להשתלט על מושבות. ככל שמספר המושבות גדול יותר כך המדינה חזקה יותר ויוקרתה ומעמדה בזירה הלאומית והבין-לאומית עולים.

• מאזן הכוחות באירופה:

לאורך ההסטוריה התחרו מעצמות אירופה זו בזו והמתחים ביניהן עלו וגדלו. הן ערכו ביניהן הסכמים ששמרו על מאזן כוחות ביניהן במטרה למנוע התפרצות מלחמות בתוך היבשת אך הפנו את כוחותיהם ומאמציהן לכיבושים מעבר לים, ביבשות אסיה ואפריקה: זהו המרוץ האימפריאליסטי.

• האימפריאליזם הוא הרחבה של הלאומיות. המושבות מבטיחות שהמדינה תישאר

מעצמה. גודל האימפריה קבע את עוצמתם של המדינה, האומה או השליט. האימפריה העניקה גאווה לאומית ותחושת עליונות על עמים אחרים.

גורם אידיאולוגי

דרוויניזם חברתי:

v    הוא העתקה של תורת דרווין לחברה האנושית וההסבר הוא, שהאדם הלבן הוא חלק מהטבע ולכן חלים עליו חוקי הטבע, כלומר, התפתחות החברה האנושית נעשית בתהליך של מאבק בין הגזעים ובו שורדים החזקים, בעלי התכונות הטובות יותר.

תורת הגזע וסגידה לכח:

v    על-פי תפיסה זו, החזק הוא גם הטוב והצודק. "הכח הוא הזכות". לכאורה יש כאן תפיסה מדעית, המוכיחה שיש גזעים עליונים וגזעים נחותים וזכותו של הגזע החזק לשלוט על הגזע החלש.

שליחותו של האדם לב ן:

v    האדם הלבן קיבל על-עצמו שליחות לעזור לעמים הנחשלים להשתחרר מבערותם ולהצטרף לעולם הנאור, לקידמה, לערכי הדמוקרטיה והמדע, הטכנולוגיה והתרבות של העולם המודרני. בגישה זו היתה התנשאות של "הגזע הלבן" על עמים אחרים, נחותים בעיניו, עמים ברבריים ופרימיטיביים.

א.הגזע העיליון – יוצר תרבות –תפקידו לשלוט

ב.הגזע הנחות-נושא תרבות תפקידו להשתעבד לגזע העליון

ג.הגזע השמי – יהודים – הורס תרבות יכחד

גורם דתי

הפצת הדת הנוצרית

v    הגברת ה פעילות המיסיונרית (של שליחות) להפצת הדת הנוצרית בארצות אפריקה, ע"י מיסיונרים שהתפרסמו כ"האבות הלבנים".

2)גילוי האימפריאליזם באפריקה –

*באפריקה התחולל מפגש בין שתי תרבויות שנות מאוד – מערבית אירופאית ואפריקאית ובין כוחות לא שווים

אי השיויון בא לידי ביטוי :

א) טכנולוגיה –נשק

   מדע – חיסונים

ב)אוכלוסייה :המיעוט הלבן שולט על רוב השחור

*ברוב  אירופה בעיקר במדינות שהשתלטו על שטחים גדולים אפריקה כדוגמת אנגליה צרפת והולנד הוקם משרד חדש , שתפקידו יהיה לנהל ולפקח על המושבות –"משרד המושבות".בראש כל משרד מונה שר המושבות .לכל מושבה מונה מושל שתפקידיו היו :

1)אחרי על ביצוע מדינות ממשלתו

2) סמכויות חקיקה וביצוע

3)לרשותו היה כוח צבא

*מדינות אירופה מנהלות את מושבות אפריקה :

·        ההבדל בין בריטניה לצרפת נובע מהעובדה שהצרפתים רצו להטמיע את תרבותם בשטחים הכבושים באפריקה , כי הם ראו אותם כחלק מצרפת ואילו הבריטים שאפו רק למימוש האינטרסים הכלכליים והאסטרטגיים בשטחים שתחת שלטונם .

מלחמת העולם ה-1 (1918-1914)

תקציר

מלחמת העולם הראשונה פורצת אחרי רצח יורש העצר האוסטרי בבוסניה. ישנם מספר סיבות שהובילו
לפרוץ המלחמה אך אין סיבה אחת חד משמעית שבגללה פרצה המלחמה הטוטאלית הראשונה.
הגורמים השונים כמו מערכת בריתות שהייתה באירופה, החשדנות ההדדית שהובילה למרוץ חימוש,
תקופה של אימפריאליזם שהובילה למשברים שונים גרמו לכך שלמרות שהמדינות השונות לא רצו
לפתוח במלחמה גדולה פרצה מלחמת העולם הראשונה, מלחמה טוטאלית.

*המלחמה היתה בקיץ והיא הייתה המלמה הרצופה הארוכה ביותר ,המלחמה הייתה אמורה להסתיים עד חג המולד והתארכה והפכה למלכתה התשה

הגורמים לפרוץ מלחמת העולם ה1

המרוץ האימפריאליסטי:

·        מדינות אירופה התחרו אלו באלו על שליטה בשטחים מחוץ לאירופה. הדבר הוביל למתיחויות גם באירופה.

המצב המורכב והמתוח באירופה היה רצח יורש העצר האוסטרו-הונגרי היה ניצוץ שכזה. הרצח עצמו לא היה סיבה מספיקה לפרוץ המלחמה אלא שבמצב המתוח באירופה כל התרחשות מסוג זה הייתה עשוייה להוביל לפרוץ מלחמה

.

הסכמים ובריתות חשאיים –

(בסוף המאה ה19)כדי להתמודד עם אויבות משותפות חתמו מדינות אירופה על בריתות אלו עם אלו. המדינות הקשורות בברית הבטיחו לסייע אלו אלו במקרה של מלחמה. כך סיכסוך מקומי בין שתי מדינות יכול היה להפוך למלחמה כוללת.

*הברית המשולשת –גרמניה אוסטרו-הונגריה איטליה

*הסכמה המשולשת – בריטניה צרפת ורוסיה

מרוץ החימוש –

הטכנולוגיה הביאה למירוץ חימוש. כל אחת מהמדינות התחמשה בנשקים חדשים ומסוכנים,האריכה את זמן השירות הגדילה את תקציב הביטחון פיתוח טכנולוגי והגבירה את חימשה ע"י חקיקה . המדינות ידעו כי גם אוייבותיהן חמושות בנשקים חדישים. מצב זה הוביל לחשש ומתיחות קבועה בין המדינות באירופה

מאבקים לאומים –

באירופה התקיימו אימפריות גדולות, ששלטו על עמים רבים. בני העמים הכבושים ביקשו להקים מדינות עצמאיות ואף היו מוכנים להלחם עבור עצמאותם.

א)    אלזס לורן - (אזור בין צרפת לגרמניה ) " המחוזות השדודים "

ב)    הסכסוך בבלקן- בתחילת המאה ה19 אזור הבלקן היה בשליטה של האימפריה העותומאנית (תורכיה ) והאימפריה האוסטרו-הונגרים ,האוסטרו הונגרים שלטו על : סלובנייה סלובקה קרואטה בוסנייה הרצוגבינה חלק מפולין .

מאפיני מלחה"ע ה-1 

1)מלחמה טוטאלית

א) מטרה של שני הצדדים לחסל את הצד השני .

ב) הקיפה את כל תחומי החיים –כל אזרחי המדינות הנלחמות גויסו למאמץ המלחמתי הדבר בא לידי ביטוי ב: הגברים גוייסו  לחזית והנשים בעורף עבדו בחקלאות תעשיית נשק המזון הטקסטיל נהגי אמבולנס נהגי אוטובוס חובשות ואחיות (רפואיות ) בשדה הקרב .

כלכלת המדינה הנלחמת הפכה " מכלכלת שלום לכלכלת מלחמה "

ג)המלחמה הארוכה הרצופה ביותר

ד) הזמן -1914-1918

ה)מדינות המרכז נגד מדינות ההסכמה 

2)מודרנית

פעם ראשונה נעשה שימוש בכלי נשק כבדים ואוטומטים כמו : מטוסים ,טנקים , רובה ,אוטומטי ,צוללות , תותחים ,שימו שבגז שגרמו לנזק רב גם בקרב האוכלוסייה האזרחית .

3)מלחמת חפירות

תוך זמן קצר הפכה המלחמה למלחמת חפירות, בעיקר באירופה, בחזית המערבית בצרפת. במקום להתקדם ולהכריע בקרבות עברו הצדדים להגנה כאשר הם יושבים בחפירות. חיילים היו חודשים ואפילו שנים באותם עמדות מחופרות, בעוד שכל צד מפציץ את השני כל ניסיון של פריצה עלה בהמוני הרוגים, ובמשך 4 שנים לא הייתה תזוזה של ממש. במזרח אירופה בחזית הרוסית היו פריצות ומערכות הכרעה לצד זה וצד אחר אך גם כאן ההכרעה הייתה לאחר שלש שנים לאחר יציאת רוסיה מהמערכה. במזרח התיכון הייתה מלחמת תנועה

4)מלחמת תעמולה

 - במישור הפוליטי – לצד המלחמה הקונבנציונלית, התרחשה כל העת מלחמת תעמולה פסיכולוגית כנגד שלשה גורמים:

1.                     כלפי פנים – להצדיק את היציאה למלחמה, לחזק את הרגש הלאומי, ליצור הסכמה רחבה להקרבה, להביא לליכוד פנימי ולאומי ולחזק את שיתוף הפעולה בין המדינות. תעמולת הגיוס הדגישה את חלקו של כל מתגייס במלחמה ובנצחון שיושג. חלק ממסרי התעמולה  הפכו את האויב לשטני ולא אנושי.

2כלפי האויב – לשבור את רוחו של האויב, ולפגוע בכושר העמידה שלו ע"י

3                  תעמולה. למשל, שימוש ברמקולים בקווי החזית.

                   כלפי המדינות הניטרליות – להשפיע עליהן לרדת מן הגדר ולהצטרף. בעיקר הופנתה תעמולה זו כלפי ארה"ב.