איסלאם

מקצוע: היסטוריה, כיתה: ז', מאת: Maya, פורסם: 15/05/2008

הנביא מוחמד מייסד האיסלאם
מוחמד מקבל עליו שליחות
מוחמד היה מייסד האיסלאם. כשהיה בן 40 התגלה אליו המלאך גבריאל ומוחמד הבין שהאל בחר בו להיות נביא.הוא החליט לקבל
על עצמו את התפקיד וקרא להאמין באללה-אל אחד ובלתי נראה.

במכה מתנגדים למוחמד
מוחמד הורה לבני שבטו ותושבי מכה האחרים להפסיק להאמין באלילים שבהם האמינו ולהאמין באללה.

בית'רב מקבלים את מוחמד
תושבי ית'רב הקשיבו למוחמד והזמינו את מוחמד והמאמינים האחרים. הבריחה של מוחמד ומאמינו ממכה לית'רב נקראת הג'רה.

מוחמד משליט את האיסלאם בערב
בעיר ית'רב הצטרפו למוחמד הרבה אנשים והאמינו באללה, וכאשר כוחם היה חזק הם יצאו להילחם בשבטים בחצי האי ערב וכפו עליהם את האיסלאם. שבטים רבים מרצונם הצטרפו למוחמד וקיבלו על עצמם את האיסלאם.

מוחמד נפגש עם שבטי היהודים והנוצרים
מוחמד שינה את יחסו ליהודים מיכוון שהם לא רצו לקבל על עצמם את האיסלאם ובנוסף שינה כמה מין המצוות שהיו דומים למנהגים של הדת היהודית.
מוחמד יצר קשרים גם עם שבטים נוצרים ובאחד ההסכמים בניהם נקבע שהנוצרים יכלו להמשיך לקיים את דתם בתנאי שישלמו למוסלמים מס קבוע ויתנו להם מזון בשעת מלחמה.


חמשת מצוות היסוד של המוסלמי
1. העדות
המוסלמי אומר את המשפט: "לא אלאה אלא (אל)לה ומחמד רסול (אל)לה" (פירוש המשפט: "אין אלוהים מבלעדי אללה ומוחמד הוא שליחו") זה האני מאמין של המוסלמים
המואזין במסגד מזמין את כל המאמינים לתפילה שבה הוא אומר את המשפט ובזמן התפילה גם המאמינים אומרים זאת.

המוסלמי אומר את המשפט לפני מותו, והמתאסלם אומר זאת בטקס התאסלמותו.

2. התפילה
מוסלמי מתפלל 5 פעמים ביום ויכול לעשות זאת בכל מקום שהוא נמצא.
את תפילת הצהריים של יום שישי הוא עושה במסגד ושם התפילה כוללת את העדות ואת הפרק הראשון של הקוראן.

3. הצדקה
המוסלמי נדרש להוציא מכספו לצדקה. הכספים מיודעים לנזקקים עמו אלמנות ויתומים ובזמן מלחמה לצורך פדיון שבויים.

4. הצום
המוסלמי צם בימי חודש הרמדאן מזריחת השמש ועד שקיעתה. צום הרמדאן מציין את תחילת ההורדה של הקוראן מהשמים אל מוחמד. בשל השיטה שליפה נקבע לוח השנה המוסלמי ומיכוון שאסור לעבר שנה באיסלאם חודש הרמדאן לא חל בעונה קבועה בשנה.


5. העלייה לרגל
המוסלמי חייב לעלות לכעבה שבמכה ולכמה אתרים מקודשים בסביבה לפחות פעם 1 בחייב!



הקוראן ספר הקודש של המוסלמים
ספר הקוראן הוא ספר הקודש של המוסלמים ועל פיו מתנהלים חייהם.
על פי המוסרת המוסלמית הקוראן חובר בידי אללה והורד מהשמיים אל מוחמד קטעים קטעים.
מוחמד מסר את דברי אללה אל מאמינו בצורת אימרות קצרות והם רשמו אותם על גבי כפות תמרים, על פיסות עץ ועל עצמות. באמצע המאה ה-7 בשנת 651 קובצו האימרות לספר הקוראן.
בקוראן יש 114 פרקים ובהם כתובים נאומי הנביא וחזיונותיו. כל פרק בקוראן נקרא סורה. הסורות מופיעות בקוראן לפי אורכן-מהארוכה לקצרה חוץ מסורת הפתיחה שהיא הקצרה ביותר.

הסונה-משלימה את הקוראן
אורך חיו של המוסלמי נקבע גם על ידי הסונה. הסונה היא מעין התורה שבעל פה והיא משלימה את הקוראן. היא כוללת אוסף של מסורות שהועלו על הכתב, שמתארות את אורח החיים של מוחמד הנביא-אמירותיו, ומנהגים של חסידיו הראשונים. מסורות אלה מדריכות את המוסלמי בתחומים שונים בחייו: נישואין, משפחה וחינוך ילדים.
רוב המאמינים המוסלמים הם מוסלמים סונים-נוהגים גם על פי הקוראן וגל על פי הסונה.

הח'ליפים יורשי מוחמד
אי סדר בערב לאחר מות מוחמד
לאחר שמוחמד מת (632 לספירה) התחיל אי סדר בחצי האי ערב. כמה קבוצות של שבטים הכריזו שהם פורשים מעדות המאמינים וחוקי הדת אינם חלים עליהם עוד. קבוצות אחרות תענו שמוחמד בכלל לא היה שליח אללה כי הוא מת בסוף כלל אדם. גם אלה וגם אלה סירבו להמשיך להאמין בדת ולשלם מס ' צדקה. מוחמד לא השאיר אחריו בן ולא מינה יורש ולכן המבוכה והבלול החריפו אף יותר. קבוצות שונות מהמאמינים דרשו שהמנהיג יבחר מתוכן. אנשי מכה (המאמינים הראשונים) טענו שהם כמו מוחמד נרדפו והיו בסכנה. תושבי אלמדינה שסיפקו מקום ולאנשיו מקום מפלט דרשו שהמנהיג יבחר מתוכם. שבטו של מוחמד דרש המנהיג יבחר מתוכם.

הח'ליף-יורשו של מוחמד
לאחר שהושגה פשרה נבחר אבו בכר (חותנו של מוחמד) ליורש (ב-632). אבו-בכר היה מהמאמינים הראשונים במוחמד ומן המהגרים אותו לאלמדינה.
אבו-בכר היה הח'ליף הראשון.

הח'ליף לא נחשב בעיני המוסלמים לנביא, הם מאמינים שהנביא האחרון היה מוחמד בשורה של נביאים שהתחילה במשה המשיכה בישו ונגמרה במוחמד, לכן מוחמד מכונה חותם הנביאים.

התפקידים של הח'ליף היו מדיינים ודתיים, הוא היה אחראי לחקיקת חוקים, לענייני כלכלה, למסחר ולענייני הצבא

תקופת השלטון של אבו-בכר ארכה רק כשנתיים (632-634) ובמהלכה התמודד עם כל הבעיות שהתעוררו בעקבות מות מוחמד.

הח'ליפים יוצאים לכיבושים
כבר בשלטונו של אבו-בכר התחילו הערבים לצאת למסעות כיבושים.
הדברים שעודדו את הערבים לצאת למסעות כיבושים הם:
1. מוחמד אסר למוסלמים להילחם בינם לבין עצמם והם יצאו למלחמות מוץ לחצי האי. המלחמות האלו לוו בהתלהבות דתית ונחשבו בעייני המוסלמים לג'האד (=מלחמת המצווה בעובדי אלילים ובכופרים).
2. לפי אמונתם לוחם שנהרג במלחמת המצווה הוא קדוש (שהיד) ויזכה להיכנס לגן עדן
3. הם יכלו לקחת כל דבר שרצו מהערים שהם כבשו ורק חמישית מהשלל הועברה לשליטים.
4. חולשת שתי האימפריות פרס וביזנטיון.
מלחמת המצווה חשובה בעייני המוסלמים ויש המוספים אותו לחמשת עמודי האיסלאם ומכנים אותה העמוד השישי.

כאשר הערבים כבשו את ארץ ישראל שהייתה נתונה לאימפריה הביזנטית היהודים רצו לסייע לערבים בתקווה שיקלו אליהם את עול המסים הכבדים שהביזנטים הטילו עליהם.
בתמורה לעזרה זו התיר הח'ליף עמר ל-70 משפחות יהודיות להתגורר בירושלים.

הערבים לא הצליחו להכניע את בירת ביזנטיון (717).

הערבים שהיו פרשים וקשתים מועלים למדו במהלך המלחמות להשתמש בסוגי נשק חדשים. הם הצליחו לבנות צי של אוניות ובעזרתו הביסו את הצי הביזנטי הגדול וכבשו את האיים קפריסין, כריתים ורודוס.

האימפריה המוסלמית שוקעת
על האימפריה המוסלמית עברו כמה תקופות: תקופות של שגשוג והצלחה ותקופות של הידרדרות.
תהליכים שונים שהתרחשו בתוך האימפריה ומחוצה לה גרמו להתפוררותה. לתואר הח'ליפות הגיעו ח'ליפים רבים שהתרשלו בניהול עייני המדינה והקדישו את זמנם את כספי האימפריה לעריכת משתאות ולמימון חייהם. בתוך האימפריה החריפו המחלוקות בין זרמים דתיים שונים שהתפתחו באיסלאם והחלישו את האימפריה. באזורים שונים התפרצו מרידות וקמו ח'ליפויות עצמאיות.
לארץ ישראל הגיעו צלבנים נוצרים וכבשו אותה מידי המוסלמים והקימו בה ממלכה (1099).

הח'ליפות התפוררה לגמרי כשאר שבטים מונגולים שפלשו ממרכז אסיה הדיחו את הח'ליף האחרון (1258).

מוסלמים, יהודים ונוצרים תחת שלטון הח'ליפים
הח'ליפים מארגנים ומבססים את שלטונם
כבר בזמן המלחמות הח'ליפים ארגנו את שלטון האימפריה. הם הבינו שלא יכלו לשלוט ממכה או מאלמדינה על אימפריה השתרעת על פני שטחים באסיה, אירופה ואפריקה, ולכן קבעו עיר בירה במרכז האימפריה.
הח'ליפים מבית אמיה (שושלת ח'ליפים ששלטה באימפריה כ-90 שנה (750-661) קבעו את בירתם בדמשק.
הח'ליפים מבית עבאס (שושלת ח'ליפים ששלטה באימפריה כ500 שנה (750-1258( קבעו את בירתם בבגדאד.

הח'ליפים סללו דרכים לאורכה ולרוחבה של האימפריה ובהן הוקמו תחנות דואר. שליחי הדואר רכבו על סוסים והעבירו ידיעות מתחנה לתחנה. מלבד זאת שליחי הדואר עסקו בבילוש ופיקוח מטעם הח'ליפים. כדאי להעביר ידיעות דחופות השתמשו ביוני דואר, בשירות בשירותי הדואר של הח'ליפות יכלו להשתמש גם תושבי האימפריה-תמורת תשלום. לרווחת הנוסעים הוקמו לאורך הדרכים הסלולים בארות מים לשתייה ונבנו אכסניות למנוחה ולינה.

הח'ליפים נעזרו ביהודים והנוצרים. היהודים והנוצרים ידעו קרוא וכתוב והכובשים בערביים סמכו עליהם והפקידו בידיהם תפקידי מנהל רבים. פקידים אלה ניהלו את ענייני האימפריה בלשון המקום שבו התגוררו: יוונית בדמשק שבסוריה, ופרסית בעיראק ובפרס.

עם הזמן הח'ליפים החלו למנות לתפקידי מנהל בכירים יותר פקידים ערבים והשפה הערבית הפכה לשפת המנהל של האימפריה.

בהתחלה לכובשים לא היו מטבעות משלהם והשתמשו במטבעות של הארצות שכבשו. לאחר זמן מה טבעו הערבים מטבעות משלהם ועליהם כתובות מהקוראן בשפה הערבית. המטבעות הערביים הראשונים הוטבעו בדמשק (693).

תושבים באימפריה מתאסלמים
מלבד ערבים מוסלמים חיו באימפריה גם בני עמים ודתות שונים. המוסלמים כפו את האיסלאם על
עובדי אלילים ומספר המתאסלמים הלך וגדל. בתחילה היה המעמד של המתאסלמים נחות ממעמדם של הערבים מוסלמים אך לאחר זמן מה קיבלו המתאסלמים זכויות שוות לזכויות של הערבים-מוסלמים.

היהודים והנוצרים-בני חסות
המוסלמים לא כפו על היהודים והנוצרים את האיסלאם וקיוו שיתאסלמו מרצונם. היהודים והנוצרים נהנו מיחס עודף כי הם נחשבו לעמי הספר-עמים שבידם ספר קודש ובשורה דתית שקדמה למוחמד, לכן התירו להם המוסלמים לחיות על פי מנהגי דתם. עם זאת כמו המתאסלמים שילמו גם הם מס גולגולת ומס קרקע ובתמורה הגנו השלטונות על חייהם ועל רכושם.

בתקופה זו חיו רוב היהודים תחת שלטונם של המוסלמים. בראש היהודים עמד ראש הגולה – המנהיג של יהודי בבל. היהודים ראו בו נצר לבית דוד וחלקו לו כבוד מלכים. גם הח'לפים זיכו אותו בכבוד.

אך על פי שהח'ליפים העניקו ליהודים ולנוצרים מעמד של בני חסות, הוטלו עליהם הגבלות משפילות. הגבלות אלה מיוחסות לחליף עמ' השני (720-717) והם מכונות חוקי עמר:
*אין לרכוב על סוסים
*אין למסור בבית המשפט עדות נגד מוסלמי
*אין לבנות בתי כנסת או כנסיות חדשות
*כדאי לשפץ בית כנסת או כנסיה צריך התרה מיוחדת
*סימנים של יהודים ונוצרים על בגדיהם: נוצרי-סימן כחול יהודי- סימן צהוב
*אין לערוך תהלוכות דתיות ברחוב
*אין ללמוד את הקוראן

התרבות באימפריה
האימפריה הערבית אפשרה מגע בין תרבויות ומסורות וכתוצאה מכך התפתחה תרבות שהשפיעה על הסביבה.

אמנות
המוסלמים פיתחו צורת עיטור מיוחדת הנקראת ערבסקה.
הערבסקה מבוססת על צורות הנדסיות מסוגננות, ועל שילוב של צורות של צמחים.

גיאוגרפיה
נוסעים מוסלמים ערכו מסעות ותיעדו אותם בספרים.
הנוסעים המוסלמים סרטטו מפות שיסעו לנוסעים הנוסעים לכעבה או למכה, לסוחרים שנסעו עם סחורותיהם לסין ולחופי אפריקה.

מתמטיקה
האלגברה פותחה על ידי הערבים ונלמדת עד היום. אלגברה היא מילה בערבית.
הערבים הפיצו את הספרות ההודיות המקובלות עלינו היום. השימוש בסימן 0 גם הוא בהשפעה הודית אפשר את פיתוח השיטה העשרונית.

אסטרונומיה
הערבים פיתחו את מקצוע האסטרונומיה, הם הקימו מצפה כוכבים. פיתוח האסטרונומיה עזר לערבים לקיים את מצוות דתם: צפייה בגרמי השמיים סייעה בידם לחבר לוחות שנה מדויקות ולחשב את תחילת צום הרמדאן.

אדריכלות ובניה
הערבים הקימו ברחבי האימפריה מבנים מפוארים-מסגדים ארמונות ומבני ציבור שונים.

פילוסופיה
הערבים כתבו ספרי פילוסופיה ותרגמו לערבית את ספרי הפילוסופיה של היוונים והרומאים באירופה המערבית. אחד מהפילוסופים המוסלמים החשובים היה הפילוסוף מוחמד אבן רשד.
רפואה
הערבים היו הראשונים שהתייחסו לתופעה של מחלות מדבקות. הם היו הראשונים שאפיינו את מחלת האבעבועות ואת מחלת החצבת.
הרופאים הערבים ביצעו ניתוחים מורכבים והשתמשו בסמי ארגעה.
בית החולים הראשון הוקם בדמשק במאה ה-8. גם בבגדאד הוקם בית חולים וידוע ששכן במבנה מפואר.