תפריט ראשי
חדשות האתר
פרוייקט הרחבת אתר הסיכומים 2014 יוצא לדרך, ואנחנו צריכים את העזרה שלכם! לחצו כאן לפרטים
שימו לב שתיקנו כמה סיכומים שהיו חתוכים, תודה לגולשים הנאמנים שהעירו לנו על כך.
סקר
רשימת תפוצה
צורפת בהצלחה לרשימת התפוצה. תודה על שיתוף הפעולה!
חברתי
מלחמת האזרחים בארה"ב ואימפריאליזם
מקצוע: היסטוריה, כיתה: ח', מאת: Maya, פורסם: 15/05/2008
הולכים לסרט? allmovies.co.il מרכז במקום אחד את כל ההקרנות בכל בתי הקולנוע!
סיכום למבחן בהיסטוריה מחולק לפי תשובות לשאלות ומושגים. הנושאים: ארה"ב בזמן מלחמת האזרחים, ההבדלים בין הצפון לדרום בארה"ב, אימפריאליזם.
סיכום למבחן בהיסטוריה - מחולק לפי תשובות לשאלות ומושגים
1)ההבדל בין הצפון לדרום:
כלכלה
צפון - כלכלת הצפון היתה מגוונת, והתבססה על מלאכה ומסחר והן על חקלאות.
דרום - התבססה על מוצרים חקלאיים: קנה סוכר, אורז, טבק ויותר מכל כותנה.
דעה בנושא העבדות
צפון - הצפון התנגד לעבדות הם ראו בעבדות מחסום בפני הקדמה הכלכלית חברתית. בנוסף היו כאלה שהתנגדו לצפון מסיבות מוסריות, הם נקראו "מבטלים" מפני ששאפו לבטל את העבדות.
הם התנגדו שתהיה עבדות במדינות המערב.
דרום - הדרום לא היה יכול להתקיים בלי העבדות, כי הכלכלה עסקה במוצרים חקלאיים שבשביל גידולם היו צריכים הרבה ידיים עובדות.
הם תמכו ורצו שהעבדות תתפשט גם במדינות המערב.
המלחמה וסוף המלחמה
צפון - הצפון התאושש במהירות בזכות כוחו הצבאי, בזכות ההגירה ובזכות משאביו הכלכלים האדירים, הצליח להכניע את הצפון.
לאחר המלחמה המדינות נכנסו לתקופת שגשוג, שניזונה מההגירה, התיעוש והעיור.
דרום - הדרום נחל את הניצחונות הראשונים אך כאשר הצפון התאושש הוא הצליח להכניע אותו. הדרום יצא הרוס וחבול מהמלחמה ויעברו עשרות שנים עד שהוא יתאושש מהתבוסה.
במשך שנים נותרו מדינות הדרום האזורים המחשלים ביותר בארה"ב.
2) השינויים הגדולים שעברה על ארה"ב במחצית הראשונה של המאה ה-19 הם:
שטחה של ארה"ב התרחב עד קצה האוקיינוס השקט, ואוכלוסייתה גדלה בקצב מהיר. בנוסף אמצעי התחבורה, הטכנולוגיה והתעשייה התפתחו.
מבחינה פוליטית נעשתה החברה האמריקאית יותר דמוקרטית : זכות החבירה שניתנה בתחלה רק לגברים ובנים בעלי רכוש, הוענקה בהדרגה לכל הגברים הלבנים. תנועת נשים שקמה בשנות ה-40 תבעה זכות בחירה לנשים.
3)הקשר בין עבדות לכלכלת ארה"ב הוא:
הכלכלה בדרום התבססה על חקלאות ידנית שבה היו צריכים הרבה פועלים, האנשים בדרום עסקו במסחר עבדים, והאנשים שקנו את העבדים כפו עליהם עבדוה תמורת כלום.
4)ההתפשטות מערבה החריפה את שאלת העבדות בכך שהיו צריכים להחליט האם במדינות החדשות במערב תהיה עבדות או לא. הצפון התנגד והדרום תמך. בימי המאבק על עצמאות היה ברור למנהיגי המושבות שהעבודות מנוגדות לעקרונות החופש שעליהם נבנתה המדינה החדשה.
5)הגורמים למלחמה בין הצפון לדרום בארה"ב הם:
שאלת העבדות יצרה סכסוך, והחריפה יותר כתוצאה מההתפשטות מערבה, היו כאלה שסברו שהמדינות החדשות הקמות במערב רשאיות להתיר עבדות בתחומן ואחרים סברו שבשום אופן אין להתיר זאת.
בנוסף, כאשר אברהם לינקולן נבחר לנשיא החליטה מדינת הדרום: קרוליינה לפרוש מהברית ובעקבותיה פרשו עוד שש מדינות. לינקולן ראה בפרישה צעד שפירושו מרד, ברור היה לו שיאן מנוס ממלחמה והוא ניסה להקטין את ממדי המרד. כאשר תקפו אנשי הדרום את פורט סאמטר מצודה בדרום קרוליינה שבה ישב חיל-מצב של הברית. הנשיא שלח את חיילי הברית נגד התוקפים, וכך נורתה הירייה הראשונה במלחמה העתידה להתפתח למלחמת האזרחיים בין הצפון לדרום.
6)תוצאות מלחמת האזרחיים:
הוכנס לחוקת ארה"ב התיקון ה-13 הקובע: "לא תתקיים כל עבדות או עבודת כפייה בתחומי ארה"ב". שחורים רבים שוחררו ויצאו לטעום מטעם החופש.
הפצעים שהותירה אחריה המלחמה לא הגלידו במהרה, והאדם ביחיד שהיה מסוגל לשקם את האומה היה אברהם לינקולן, שנבחר לתקופת כהונה שנייה, בנאום ההשבעה הוא הבטיח לאחות את הפצעים שגרמה המלחמה ולאחד מחדש את רצות הברית., אך לינקולן לא הספיק לעשות זאת כי ב-14 באפריל 1865, חמישה ימים לאחר כניעת הדרום, נורה לינקולן למוות בידי דרומי אוהד עבדות.
השלכות המלחמה:
לאחר שהעבדים שוחררו לא היה להם עבודה, רכוש, מזון ואדמה. צבא הצפון סייע לחלקם, אך רבים מהם המשיכו לעבוד אצל אדוניהם-לשעבר תמורת שכר זעום.
מדינות הדרום במשך שנים נותרו כאזורים הנחשלים ביותר בארה"ב. לעומתם, יתר האזורים בארה"ב נכנסו לתקופת שגשוג, שניזונה מההגירה, התיעוש והעיור.
7)אירופה השתלטה על העולם במחצית השנייה של המאה ה-19 בשם הרעיון "אימפריאליזם" אירופאי במאה ה-19 רעיון בדבר עליונותו הגזעית של האדם הלבן ותפקידו כמפיץ התרבות האירופאית הנעלה ושליחותו כמביא התרבות כולה.
8)הגורמים האמיתיים לאימפריאליזם:
כלכלי: עם המהפכה התעשייתית הכלה אירופה לראות באפריקה ובאיסה מקור חיוני לחומרי גלם תעשייתיים נפט, בדיל וגומי. הן היו שוק גדול, שאפשר לשלוח אליו את עודף המוצרים מאירופה. בעלי ההון והתעשיינים גילו כי השקעת כסף במקומות לא מפותחים מניבה רווחים גדולים.
דמוגראפי: חל גידול באוכלוסיית אירופה והיא נזקקה ליותר שטחים כדי שלא תהיה צפיפות.
9)השוני בין האימפריאליזם של המאה ה-19 לבין האימפריאליזם הקדום יותר הוא:
באימפריאליזם הקדום הוא שאיפה של מדינה להרחיב את שלטונה כדי להגדיל את כוחה ואת עושרה ע"י השתלטות על ארצות אחרות, שעיבודן וניצול משאביהן והעמים היושבים בהן, הגדרה זו נכונה ומסבירה את הקמת האימפריות הגדולות של העולם הקדום אך באימפריאליזם של המאה ה-19 יש גורם נוסף שהוא אידיאולוגי: שפירושו רעיון בדבר עליונות האדם הלבן ותפקידו כמפיץ התרבות האירופאית הנעלה.
10)המדינות האימפריאליסטיות הצדיקו את מדיניותן האימפריאליסטית בכמה היבטים:
כלכלי: התעשיינים הפרטיים מקימים מפעלים, ומפתחים חקלאית כך נוצר מצב שיש הרבה מקומות עבודה לבני המקום שחסרה להם אחת, הם יקבלו כסף ויוכלו להתקיים.
חברתי:במושבות שהוקמו מעבר לים יכלו בני אצילים למצוא שימוש לכישוריהם הצבאיים ואפשרות לכהן במשרות שלטון. הכיבושים והקמת המושבות יפחיתו את הצורך בהכנסת שינויים חברתיים מהבית.
מוסרי, אידיאולוגי: האירופאים "מתרבתים" את האחרים. הם מביאים את התרבות האירופאית הנעלה ואת הדת הנוצרית, את האמת אל העמים ה"נחשלים".
11)יחסם של הכובשים לילידים היה: כאשר הכובשים השתלטו על ארץ הם יישבו את הילדים בקולוניות (מושבות) ושם נשמרו אורח החיים והמנהגים שהיו מקובלים בארץ-האם והמשטר ששלט בהן נקרא משטר קולוניאליסטי.
האירופאים ככל סברו כי בן-תרבות יכול להיות רק בן התרבות האירופית. כשאר הם פגשו אנשים ועמים בעלי תרבות ומנהגים שונים משלהם, קבעו כי הם חסרי תרבות. היו כאלה שהרחיקו לכת וקבעו כי העמים אלה נחותים לעומת עמי אירופה. ומכאן נולד הרעיון הגזעני, לפיו הגזע הלבן עולה על כל הגזענים האחרים.
12) ניתן לומר כי חדירת מעצמות המערב לאפריקה היא אחד הפרקים המכוערים בהיסטוריה המודרנית, זאת היתה השתלטות מהירה ואכזרית, מלווה בתחרות עזה בין הכובשים על אזורי שליטה ב"יבשת השחורה". בחלק זה של העולם היה האימפריאליזם דורסני במיוחד מפני שהאירופאים ראו בבני אפריקה פראים חסרי תרבות, עובדי אלילים ואוכלי אדם, שיש לרסנם ולשנות את אורח חייהם מן היסוד.
13)האינטרסים של מדינות המערב באפריקה היו:
*גיאוגרפי: בריטניה וצרפת ביקשו ליצור רצף של אזורים בשליטתם מדרום אפריקה ועד צפונה, וגם ממערב היבשת למזרחה.
14)האינטרסים של מדינות המערב בסין הם:
כלכלי: הבריטים היו צריכים חומרי גלם לכן הם מכרו לסינים סם בתמורה לתה ומשי.
כלכלי נוסף: גם בנמל הונג קונג הייתה אפשרות כניסה לספינות בריטיות. סוחרים בריטיים הורשו להתגורר ליד הנמלים וכך הם מכרו וקנו סחורה.
15) העמים הנכבשים הגיבו לאימפריאליזם האירופי כך:הם התנגדו כל הזמן, אך ללא הצלחה מיכוון שהאירופאים היו בעלי יתרון טכנולוגי.
התנגדות עזה במיוחד גילו בני הזולו בדרום אפריקה- גם לאחר כיבוש ארצם הם מרדו.
בסין התפשטה עוינות נגד השלטון הזר ואף הוקמו אגודות חשאיות שלבסוף גרמו לפרוץ המרד הנקרא "מרד הבוקסרים". כ- 300 נתינים זרים וכמה מאות סינים שהתנצרו נהרגו במהלכו.
הסברים כח ד מתחבא
כלכלי- הקשור במשק מבחינת התוצר וההון שלו(פרנסה,מסחר, תעשייה,הוצאות והכנסות). חברתי-כל הקשור בציבור החַי או הפּועֵל יַחד והמחַיֵיב יַחסֵי הדָדיוּת(מעמדות שונים וקבוצות
בתוך אותו ציבור).
דמוגראפי-כל מה שקשור באוּכלוּסייה מבחינת הֶרכֵּבה ביחס לשטח (צפיפות,תמותה, ילודה,
הגירה וכד').
מדיני- פוליטי- כל הקשור התנהלות השלטון בפועל וליחסי אותה מדינה עם מדינות אחרת.
תרבותי ודתי - כל הקשור בהֶישֵׂגים הרוּחניים,המדעיים והטֶכנִיִים של בני האדם או של חֶברה, ובכל
מה שקשור באמונה של אנשים ובדרך בה הם מתייחסים אליה כולל פולחן (טקסים).
חוקי- משפטי - כל הקשור למערכת החוקים במדינה כולל החוקה הקובעת את אופי המערכת
השלטונית והמשפטית במדינה.
ביטחוני – צבאי- כל הקשור באֶמצְעֵי ההגנה של מדינה לשלומה ולמצבה הצבאי והשלטת חוק, סֵדר.
כדי לאפשר בה אורַח חיים בטוח ותקין.(כל הקשור במשטרה, וצבא).
אידיאולוגי(רעיוני)-כל הקשור ברעיונות מחשבתיים, שֶיֵש בּהם רַעיון השקפת עולם מוּסָרית, חֶברתית לאוּמית וכד'.
מושגים:
עבדות-שיעבוד האדם לרכוש בעליו. לעבד אין זכויות אזרח ולמעשה גם לא זכויות אדם. הבעלים יכולים למכור אותו בכל רגע ולהפריד אותו מבני משפחתו.
מדינות הדרום-מדינות שנמצאות בדרום ארה"ב, כמו:קרוליינה, מיזורי, מרילנד,היו 11 מדינות ו11 מיליון תושבים.
מדינות הצפון-מדינות שנמצאות בצפון ארה"ב, היו 23 מדינות ו22 מיליון תושבין
מלחמת מכסיקו¬-החלה מתושבים אמריקנים להיכנס לתחומי טקסס, שהיה תחת שלטון מכסיקו. המתיישבים בטקסס התמרדו וביקשו להסתפח לארה"ב. מכסיקו התנגדה לכך ושלחה את צבאה לשם. האמריקאים יצאו להדוף את מכסיקו ובהזדמנות זו סופחו את השטחים של מכסיקו תמורת 15 מיליון דולר.
ההתפשטות מערבה-התפשטות מדינה לכיוון מערב והשתלטותה על השטחים שם.
פרשת דרד סקוט- דרד סקוט עבד ממדינת מזורי, נלקח ע"H בעליו למדינה שאין בה עבדות. הוא תבע להשתחרר מעבודתו בטענה כי שהה במדינה שאין בה עבדות ולכן הוא אדם חופשי. השופטים פסקו שעב אינו אזרח ולכן לא חלים עליו זכויות ויתרונות האזרח, ובנוסף שעבד הוא רכוש בעליו ואין לקחת רכוש מבעליו.
אברהם לינקולן-היה נשיא ארה"ב פעמיים. הוא התנגד לעבדות. הוא נודע כאדם פשוט והוגן. רבים ראו בו כגדול הנשיאים של ארה"ב
מלחמת האזרחים-מלחמה שבה אזרחי אותה מדינה נלחמים זה בזה.
קרב גטיסבורג-הקרב האכזרי ביותר של מלחמת האזרחים הצפון ניצח בסופו של דבר.
אימפריה-קיסרות, ממלכה גדולה, שלטון.
אימפריאליזם-הרחבת האימפריה, שאיפה של מדינה להרחיב את שלטונה כדי להגדיל את כוחה ואת עושרה ע"י השתלטות על ארצות אחרות, שעיבודן וניצול משאביהן והעמים היושבים בהן.
האימפריאליזם החדש- באימפריאליזם החדש נוסף גורם אידיאולוגי שפירושו, רעיון בדבר עליונות האדם הלבן ותפקידו כמפיץ התרבות האירופאית הנעלה.
ילידים-אנשים שנולדו וחיים באזור מסיום תקופה ארוכה.
היהלום שבכתר-הודו נחשב ליהלום שבכתר באימפריה הבריטית.
חברת הודו המזרחית הבריטית-חברת מסחר פרטית, היא ניצלה את העדר השלטון והשתלטה על בנגל, ארץ עשירה בצפון מזרח-הודו.
המלכה ויקטוריה-כאשר הבריטים לקחו את השלטון על בנגל מחברת הודו המזרחית הבריטית המלכה ויקטוריה נטלה את התואר "קיסרית הודו".
מלחמת האופיום-הבריטים נתנו לסין אופיום (שזהו סם) בתמורה לתה ומשי. כאשר שלטונות סין מצאו כמות גדולה מסם זה הם השמידו אותו. הבריטים מחו על מעשה זה וכך פרצה מלחמת האופיום
מרד הבוקסרים-בסין התפשטה עוינות רבה נגד הזרים ונגד השלטון הקיסרי, אגודות חשאיות החלו לפעול נגדם ובשנת 1900 פרץ מרד גלוי בהנהגת אגודת "אגרוף התרמוניה והצדק".
רוצים לקבל את הסיכומים לבגרות ישר לפייסבוק שלכם? עשו לנו לייק:
1)ההבדל בין הצפון לדרום:
כלכלה
צפון - כלכלת הצפון היתה מגוונת, והתבססה על מלאכה ומסחר והן על חקלאות.
דרום - התבססה על מוצרים חקלאיים: קנה סוכר, אורז, טבק ויותר מכל כותנה.
דעה בנושא העבדות
צפון - הצפון התנגד לעבדות הם ראו בעבדות מחסום בפני הקדמה הכלכלית חברתית. בנוסף היו כאלה שהתנגדו לצפון מסיבות מוסריות, הם נקראו "מבטלים" מפני ששאפו לבטל את העבדות.
הם התנגדו שתהיה עבדות במדינות המערב.
דרום - הדרום לא היה יכול להתקיים בלי העבדות, כי הכלכלה עסקה במוצרים חקלאיים שבשביל גידולם היו צריכים הרבה ידיים עובדות.
הם תמכו ורצו שהעבדות תתפשט גם במדינות המערב.
המלחמה וסוף המלחמה
צפון - הצפון התאושש במהירות בזכות כוחו הצבאי, בזכות ההגירה ובזכות משאביו הכלכלים האדירים, הצליח להכניע את הצפון.
לאחר המלחמה המדינות נכנסו לתקופת שגשוג, שניזונה מההגירה, התיעוש והעיור.
דרום - הדרום נחל את הניצחונות הראשונים אך כאשר הצפון התאושש הוא הצליח להכניע אותו. הדרום יצא הרוס וחבול מהמלחמה ויעברו עשרות שנים עד שהוא יתאושש מהתבוסה.
במשך שנים נותרו מדינות הדרום האזורים המחשלים ביותר בארה"ב.
2) השינויים הגדולים שעברה על ארה"ב במחצית הראשונה של המאה ה-19 הם:
שטחה של ארה"ב התרחב עד קצה האוקיינוס השקט, ואוכלוסייתה גדלה בקצב מהיר. בנוסף אמצעי התחבורה, הטכנולוגיה והתעשייה התפתחו.
מבחינה פוליטית נעשתה החברה האמריקאית יותר דמוקרטית : זכות החבירה שניתנה בתחלה רק לגברים ובנים בעלי רכוש, הוענקה בהדרגה לכל הגברים הלבנים. תנועת נשים שקמה בשנות ה-40 תבעה זכות בחירה לנשים.
3)הקשר בין עבדות לכלכלת ארה"ב הוא:
הכלכלה בדרום התבססה על חקלאות ידנית שבה היו צריכים הרבה פועלים, האנשים בדרום עסקו במסחר עבדים, והאנשים שקנו את העבדים כפו עליהם עבדוה תמורת כלום.
4)ההתפשטות מערבה החריפה את שאלת העבדות בכך שהיו צריכים להחליט האם במדינות החדשות במערב תהיה עבדות או לא. הצפון התנגד והדרום תמך. בימי המאבק על עצמאות היה ברור למנהיגי המושבות שהעבודות מנוגדות לעקרונות החופש שעליהם נבנתה המדינה החדשה.
5)הגורמים למלחמה בין הצפון לדרום בארה"ב הם:
שאלת העבדות יצרה סכסוך, והחריפה יותר כתוצאה מההתפשטות מערבה, היו כאלה שסברו שהמדינות החדשות הקמות במערב רשאיות להתיר עבדות בתחומן ואחרים סברו שבשום אופן אין להתיר זאת.
בנוסף, כאשר אברהם לינקולן נבחר לנשיא החליטה מדינת הדרום: קרוליינה לפרוש מהברית ובעקבותיה פרשו עוד שש מדינות. לינקולן ראה בפרישה צעד שפירושו מרד, ברור היה לו שיאן מנוס ממלחמה והוא ניסה להקטין את ממדי המרד. כאשר תקפו אנשי הדרום את פורט סאמטר מצודה בדרום קרוליינה שבה ישב חיל-מצב של הברית. הנשיא שלח את חיילי הברית נגד התוקפים, וכך נורתה הירייה הראשונה במלחמה העתידה להתפתח למלחמת האזרחיים בין הצפון לדרום.
6)תוצאות מלחמת האזרחיים:
הוכנס לחוקת ארה"ב התיקון ה-13 הקובע: "לא תתקיים כל עבדות או עבודת כפייה בתחומי ארה"ב". שחורים רבים שוחררו ויצאו לטעום מטעם החופש.
הפצעים שהותירה אחריה המלחמה לא הגלידו במהרה, והאדם ביחיד שהיה מסוגל לשקם את האומה היה אברהם לינקולן, שנבחר לתקופת כהונה שנייה, בנאום ההשבעה הוא הבטיח לאחות את הפצעים שגרמה המלחמה ולאחד מחדש את רצות הברית., אך לינקולן לא הספיק לעשות זאת כי ב-14 באפריל 1865, חמישה ימים לאחר כניעת הדרום, נורה לינקולן למוות בידי דרומי אוהד עבדות.
השלכות המלחמה:
לאחר שהעבדים שוחררו לא היה להם עבודה, רכוש, מזון ואדמה. צבא הצפון סייע לחלקם, אך רבים מהם המשיכו לעבוד אצל אדוניהם-לשעבר תמורת שכר זעום.
מדינות הדרום במשך שנים נותרו כאזורים הנחשלים ביותר בארה"ב. לעומתם, יתר האזורים בארה"ב נכנסו לתקופת שגשוג, שניזונה מההגירה, התיעוש והעיור.
7)אירופה השתלטה על העולם במחצית השנייה של המאה ה-19 בשם הרעיון "אימפריאליזם" אירופאי במאה ה-19 רעיון בדבר עליונותו הגזעית של האדם הלבן ותפקידו כמפיץ התרבות האירופאית הנעלה ושליחותו כמביא התרבות כולה.
8)הגורמים האמיתיים לאימפריאליזם:
כלכלי: עם המהפכה התעשייתית הכלה אירופה לראות באפריקה ובאיסה מקור חיוני לחומרי גלם תעשייתיים נפט, בדיל וגומי. הן היו שוק גדול, שאפשר לשלוח אליו את עודף המוצרים מאירופה. בעלי ההון והתעשיינים גילו כי השקעת כסף במקומות לא מפותחים מניבה רווחים גדולים.
דמוגראפי: חל גידול באוכלוסיית אירופה והיא נזקקה ליותר שטחים כדי שלא תהיה צפיפות.
9)השוני בין האימפריאליזם של המאה ה-19 לבין האימפריאליזם הקדום יותר הוא:
באימפריאליזם הקדום הוא שאיפה של מדינה להרחיב את שלטונה כדי להגדיל את כוחה ואת עושרה ע"י השתלטות על ארצות אחרות, שעיבודן וניצול משאביהן והעמים היושבים בהן, הגדרה זו נכונה ומסבירה את הקמת האימפריות הגדולות של העולם הקדום אך באימפריאליזם של המאה ה-19 יש גורם נוסף שהוא אידיאולוגי: שפירושו רעיון בדבר עליונות האדם הלבן ותפקידו כמפיץ התרבות האירופאית הנעלה.
10)המדינות האימפריאליסטיות הצדיקו את מדיניותן האימפריאליסטית בכמה היבטים:
כלכלי: התעשיינים הפרטיים מקימים מפעלים, ומפתחים חקלאית כך נוצר מצב שיש הרבה מקומות עבודה לבני המקום שחסרה להם אחת, הם יקבלו כסף ויוכלו להתקיים.
חברתי:במושבות שהוקמו מעבר לים יכלו בני אצילים למצוא שימוש לכישוריהם הצבאיים ואפשרות לכהן במשרות שלטון. הכיבושים והקמת המושבות יפחיתו את הצורך בהכנסת שינויים חברתיים מהבית.
מוסרי, אידיאולוגי: האירופאים "מתרבתים" את האחרים. הם מביאים את התרבות האירופאית הנעלה ואת הדת הנוצרית, את האמת אל העמים ה"נחשלים".
11)יחסם של הכובשים לילידים היה: כאשר הכובשים השתלטו על ארץ הם יישבו את הילדים בקולוניות (מושבות) ושם נשמרו אורח החיים והמנהגים שהיו מקובלים בארץ-האם והמשטר ששלט בהן נקרא משטר קולוניאליסטי.
האירופאים ככל סברו כי בן-תרבות יכול להיות רק בן התרבות האירופית. כשאר הם פגשו אנשים ועמים בעלי תרבות ומנהגים שונים משלהם, קבעו כי הם חסרי תרבות. היו כאלה שהרחיקו לכת וקבעו כי העמים אלה נחותים לעומת עמי אירופה. ומכאן נולד הרעיון הגזעני, לפיו הגזע הלבן עולה על כל הגזענים האחרים.
12) ניתן לומר כי חדירת מעצמות המערב לאפריקה היא אחד הפרקים המכוערים בהיסטוריה המודרנית, זאת היתה השתלטות מהירה ואכזרית, מלווה בתחרות עזה בין הכובשים על אזורי שליטה ב"יבשת השחורה". בחלק זה של העולם היה האימפריאליזם דורסני במיוחד מפני שהאירופאים ראו בבני אפריקה פראים חסרי תרבות, עובדי אלילים ואוכלי אדם, שיש לרסנם ולשנות את אורח חייהם מן היסוד.
13)האינטרסים של מדינות המערב באפריקה היו:
*גיאוגרפי: בריטניה וצרפת ביקשו ליצור רצף של אזורים בשליטתם מדרום אפריקה ועד צפונה, וגם ממערב היבשת למזרחה.
14)האינטרסים של מדינות המערב בסין הם:
כלכלי: הבריטים היו צריכים חומרי גלם לכן הם מכרו לסינים סם בתמורה לתה ומשי.
כלכלי נוסף: גם בנמל הונג קונג הייתה אפשרות כניסה לספינות בריטיות. סוחרים בריטיים הורשו להתגורר ליד הנמלים וכך הם מכרו וקנו סחורה.
15) העמים הנכבשים הגיבו לאימפריאליזם האירופי כך:הם התנגדו כל הזמן, אך ללא הצלחה מיכוון שהאירופאים היו בעלי יתרון טכנולוגי.
התנגדות עזה במיוחד גילו בני הזולו בדרום אפריקה- גם לאחר כיבוש ארצם הם מרדו.
בסין התפשטה עוינות נגד השלטון הזר ואף הוקמו אגודות חשאיות שלבסוף גרמו לפרוץ המרד הנקרא "מרד הבוקסרים". כ- 300 נתינים זרים וכמה מאות סינים שהתנצרו נהרגו במהלכו.
הסברים כח ד מתחבא
כלכלי- הקשור במשק מבחינת התוצר וההון שלו(פרנסה,מסחר, תעשייה,הוצאות והכנסות). חברתי-כל הקשור בציבור החַי או הפּועֵל יַחד והמחַיֵיב יַחסֵי הדָדיוּת(מעמדות שונים וקבוצות
בתוך אותו ציבור).
דמוגראפי-כל מה שקשור באוּכלוּסייה מבחינת הֶרכֵּבה ביחס לשטח (צפיפות,תמותה, ילודה,
הגירה וכד').
מדיני- פוליטי- כל הקשור התנהלות השלטון בפועל וליחסי אותה מדינה עם מדינות אחרת.
תרבותי ודתי - כל הקשור בהֶישֵׂגים הרוּחניים,המדעיים והטֶכנִיִים של בני האדם או של חֶברה, ובכל
מה שקשור באמונה של אנשים ובדרך בה הם מתייחסים אליה כולל פולחן (טקסים).
חוקי- משפטי - כל הקשור למערכת החוקים במדינה כולל החוקה הקובעת את אופי המערכת
השלטונית והמשפטית במדינה.
ביטחוני – צבאי- כל הקשור באֶמצְעֵי ההגנה של מדינה לשלומה ולמצבה הצבאי והשלטת חוק, סֵדר.
כדי לאפשר בה אורַח חיים בטוח ותקין.(כל הקשור במשטרה, וצבא).
אידיאולוגי(רעיוני)-כל הקשור ברעיונות מחשבתיים, שֶיֵש בּהם רַעיון השקפת עולם מוּסָרית, חֶברתית לאוּמית וכד'.
מושגים:
עבדות-שיעבוד האדם לרכוש בעליו. לעבד אין זכויות אזרח ולמעשה גם לא זכויות אדם. הבעלים יכולים למכור אותו בכל רגע ולהפריד אותו מבני משפחתו.
מדינות הדרום-מדינות שנמצאות בדרום ארה"ב, כמו:קרוליינה, מיזורי, מרילנד,היו 11 מדינות ו11 מיליון תושבים.
מדינות הצפון-מדינות שנמצאות בצפון ארה"ב, היו 23 מדינות ו22 מיליון תושבין
מלחמת מכסיקו¬-החלה מתושבים אמריקנים להיכנס לתחומי טקסס, שהיה תחת שלטון מכסיקו. המתיישבים בטקסס התמרדו וביקשו להסתפח לארה"ב. מכסיקו התנגדה לכך ושלחה את צבאה לשם. האמריקאים יצאו להדוף את מכסיקו ובהזדמנות זו סופחו את השטחים של מכסיקו תמורת 15 מיליון דולר.
ההתפשטות מערבה-התפשטות מדינה לכיוון מערב והשתלטותה על השטחים שם.
פרשת דרד סקוט- דרד סקוט עבד ממדינת מזורי, נלקח ע"H בעליו למדינה שאין בה עבדות. הוא תבע להשתחרר מעבודתו בטענה כי שהה במדינה שאין בה עבדות ולכן הוא אדם חופשי. השופטים פסקו שעב אינו אזרח ולכן לא חלים עליו זכויות ויתרונות האזרח, ובנוסף שעבד הוא רכוש בעליו ואין לקחת רכוש מבעליו.
אברהם לינקולן-היה נשיא ארה"ב פעמיים. הוא התנגד לעבדות. הוא נודע כאדם פשוט והוגן. רבים ראו בו כגדול הנשיאים של ארה"ב
מלחמת האזרחים-מלחמה שבה אזרחי אותה מדינה נלחמים זה בזה.
קרב גטיסבורג-הקרב האכזרי ביותר של מלחמת האזרחים הצפון ניצח בסופו של דבר.
אימפריה-קיסרות, ממלכה גדולה, שלטון.
אימפריאליזם-הרחבת האימפריה, שאיפה של מדינה להרחיב את שלטונה כדי להגדיל את כוחה ואת עושרה ע"י השתלטות על ארצות אחרות, שעיבודן וניצול משאביהן והעמים היושבים בהן.
האימפריאליזם החדש- באימפריאליזם החדש נוסף גורם אידיאולוגי שפירושו, רעיון בדבר עליונות האדם הלבן ותפקידו כמפיץ התרבות האירופאית הנעלה.
ילידים-אנשים שנולדו וחיים באזור מסיום תקופה ארוכה.
היהלום שבכתר-הודו נחשב ליהלום שבכתר באימפריה הבריטית.
חברת הודו המזרחית הבריטית-חברת מסחר פרטית, היא ניצלה את העדר השלטון והשתלטה על בנגל, ארץ עשירה בצפון מזרח-הודו.
המלכה ויקטוריה-כאשר הבריטים לקחו את השלטון על בנגל מחברת הודו המזרחית הבריטית המלכה ויקטוריה נטלה את התואר "קיסרית הודו".
מלחמת האופיום-הבריטים נתנו לסין אופיום (שזהו סם) בתמורה לתה ומשי. כאשר שלטונות סין מצאו כמות גדולה מסם זה הם השמידו אותו. הבריטים מחו על מעשה זה וכך פרצה מלחמת האופיום
מרד הבוקסרים-בסין התפשטה עוינות רבה נגד הזרים ונגד השלטון הקיסרי, אגודות חשאיות החלו לפעול נגדם ובשנת 1900 פרץ מרד גלוי בהנהגת אגודת "אגרוף התרמוניה והצדק".