מלחה"ע ה-2 והשואה

מקצוע: היסטוריה, כיתה: י"א, מאת: ענבל, פורסם: 15/05/2008

נושא מס 1: מלחמת העולם השנייה

מהלכים עיקריים בחזיתות שונות עד 1941:

חזית המזרח – פולין:
מלה"ע השנייה מתחילה בפולין, בהפצצה אווירית המחסל את הכוח
האווירי של פולין, הפצצת מפעלים ומסילות ברזל, הפצצת ערים
(הפחדת האוכלוסייה).
**בליץ קריג – מלחמת בזק. מטרה: לכבוש כמה שיותר, כניסה
לעומק.

27.9.1939 – וורשה נכנעת.
שבועיים בספטמבר – הצבא האדום כובש את מזרח פולין (החלק של
סטלין בריבנטרופ – מולוטוב). => פולין נחלקת ל3 חלקים: מזרח-
ברה"מ, מערב – גרמניה, מרכז – גנרל גוברנמן.

בנובמבר 1939 פולשים הרוסים לפינלנד => נתקלים בהתנגדות קשה
של הפינים, דרכי האספקה לרוסים נפסקות, במרץ 1940 פינלנד
נכנעת (לאחר 4 חודשים!!) קיץ 1940 – הרוסים פולשים למדינות
הבלטיות – ליטא, לטביה, אסטוניה.

חזית המערב:
מדינות המערב מכריזות מלחמה אך לא ממש מגיבות על הקרקע.
חזית ימית – שר הימייה צ'רצ'יל – קרבות על העליונות הימית.
אביב 1940 – היטלר מגיש אולטימטום לדנמרק ונורווגיה.

9 באפריל 1940 – כניעת דנמרק.

נורווגיה – קיימת מפלגה נאצית שמנהיגה קוויזלינג – משתף פעולה
עם הגרמנים ותורם למפלת גרמניה (שמו הפך לשם נרדף ל"בוגד").
בריטניה מנסה להציל את הקרבות אך נכשלת!

צרפת – היטלר עוקף את קו מז'ינו (ההרים הארדנים + ביצורים) דרך
הולנד ובלגיה ומגיע לצפון צרפת. בלגיה נכנעת.
יוני 1940 – כניעת צרפת. הממשלה עוברת תחילה דרומה ואז
מתפטרת. גנרל פטן הופך לרה"מ וחותם הסכם שיתוף פעולה עם
הנאים. ע"פ הסכם זה, עד הקו הדרומי ישנו שלטון גרמני. בדרום =>
שלטון אוטונומי של משתפי הפעולה. שלטון זה יושב בעיר וישי,
שלטון בובות. ב1942 נכבשים גם וישי והדרום, השליש האחרון של
צרפת.
מנהיגי המחתרת הצרפתית בהנהגתו של גנרל שארל דה גול בורחים
ללונדון ומנהלים את ההתנגדות (רסיסטנס) ואת "רדיו צרפת
החופשית" מלונדון במהלך כל המלחמה. (בלונדון ישבו כל ממשלות
אירופה הגולות ואנגליה מימנה אותם במהלך כל המלחמה).

מאי 1940 – הנס של דנקרק – בדנקרק מתרכזים 350 אלף חיילים
בריטים => "מבצע דינמו" => מפנים אותם בלילה לבריטניה לאחר
שנדחקו לחוף ע"י הבליץ קריג.
הגרמנים מאפשרים פינוי זה כי – א. גנרל חי"א רוצה את כל התהילה
על המתקפה או לא בכלל!
ב. היטלר מאפשר את הפינוי => רוצה שלום עם בריטניה.

יולי 1940 – הקרב על בריטניה – מבצע "ארי הים". יולי עד
אוקטובר 1940: המצאת הרדאר ע"י ה בריטים.
מטוסי קרב => עליונות הספיטפייר על המסרשמידט הגרמני.
הטייס הבריטי – "מעולם לא היו רבים כ"כ חבים כה הרבה למעטים
כ"כ". הטייס הבריטי הפך לגיבור וסמל.
נאומי צ'רצ'יל סחפו את העם.
הקרב על בריטניה מסתיים בהפסד גרמני.

# הגרמנים משתלטים על יוון בשביל האיטלקים, רומניה, בלגיה,
הונגריה ובולגריה חותמות על הסכם והופכות למדינות חסות.
יוגוסלביה – התנגדות – "הפרטיזנים של טיטו". מפסידים בשלב זה,
נכבשים ע"י גרמניה אך ההתנגדות ממשיכה ( חצי שנה לקח לגרמניה
לכבוש את יוגוסלביה).

## עד ספטמבר 1941 כל אירופה כבושה. מדינות ניטרליות – שוויץ,
שוודיה, טורקיה, ספרד, פורטוגל. בריטניה היחידה שלא נכבשה. כעת
יתחילו הקרבות על אגן הים התיכון.


חזית הים התיכון / הקרבות בצפון אפריקה –
האיטלקים, השולטים בלוב, פולשים למצריים. הבריטים הודפים אותם
ושובים כ – 120 אלף חיילים איטלקים. הבריטים מגרשים את
האיטלקים מאתיופיה ומחזירים את הקיסר היילה סלסי לשלטון.
בעקבות אירועים אלו מנחיתים הגרמנים בלוב צבא גדול מאוד
בפיקודו של "שועל המדבר" – הגנרל רומל, ע"מ להציל את צפון
אפריקה ומתחילים להדוף את הבריטים לכיוון מצריים.
בקיץ 1942 שני הצבאות עומדים ליד אל – עלמיין, כ-100 ק"מ ממערב
לאלכסנדריה ומתכוננים לקרב המכריע.


פלישת גרמניה לבריה"מ:

"מבצע ברברוסה" => פקודת הקומיסרים, בליץ קריג.
בקיץ 1941 היטלר אינו זקוק עוד להסכם ריבנטרופ – מולוטוב, משום
שאין עוד חזיתות באירופה. הצבא הגרמני מנצח עד לנקודה זו בכל
הקרבות ואילו הצבא האדום נוחל הפסדים (פינלנד). פלישה זו היא
מלחמה אידיאולוגית. היטלר מתכנן לכבוש את רוסיה בשיטת
מלחמת הבזק. הוא מתכוון להיכנס ב3 ראשי חץ – קפקז, מוסקבה
ולנינגרד.

22.6.1941 – "מבצע ברברוסה" – שריון גרמני תחת מטריה של
חי"א פולש לרוסיה בשלושת הכיוונים. הצבא מתקדם במהירות
מדהימה והרוסים סופגים אבידות קשות, ולמעלה ממיליון שבויים. עם
פרוץ המבצע מפורסמת "פקודת הקומיסרים" => סיבה אידיאולוגית
למלחמה המורה לרצוח נציגי מפלגה קומוניסטים שהם גם קציני
צבא.
לצד הצבא הגרמני צועדות "עוצבות המבצע" – אייזצנגרופן של ה-
אס.אס. תפקידן הוא לרצוח יהודים במקומותיהם בדרך => שיטת
בורות הירי (תחילתו של "הפתרון הסופי").
שלושת ראשי החץ הגרמנים מגיעים לעומק אדמת רוסייה ואז נתקלים
ב"גנרל חורף" (חורף 1942 היה חורף קשה במיוחד – קור, בוץ, שלג,
חוסר בקווי אספקה), המצור על לנינגרד נמשך 900 יום (כמעט 3
שנים!!). כמיליון הרוגים משני הצדדים בקרבות על לנינגרד – הפגזות,
רעב כבד, הגרמנים נעצרים ע"י החורף והצבא האדום מסרב להיכנע,
בורח בשיטת "אדמה חרוכה" – לא מאפשרים לגרמנים להשתמש
במשאבים המקומיים.
נחישות העם הרוסי וגבורתו באות לידי ביטוי.
מגיעה אספקה אמריקנית מהאוויר.

הסיבות לכניסת ארה"ב למלחמה:
לפני המלחמה => בדלנות.
עם פרוץ המלחמה => ניטרלים.
חוק => cash&carry => "שלם וקח" => נשק, אספקה, חומרי גלם.
ע"מ לספקם לבריטניה. כאשר לבריטניה נגמר הכסף נחקק חוק
"החכר והשאל" – כך ניתן היה לתת נשק ואספקה.
האמנה האטלנטית – אוגוסט 1941 – שטים באוניית מלחמה
באוקיינוס האטלנטי רוזוולט וצ'רצ'יל, חותמים על הצהרת עקרונות
שאומרת: להבטיח את החופש ממחסור ומפחד => האמנה אומרת
שזכותו של כל עם לבחור את צורת השלטון שלו => נגד הגרמנים
ספציפית => ארה"ב נוקטת עמדה רשמית לראשונה!
פירוק נשק של אומות תוקפניות.
אמנה זו => ארה"ב מתנגדת לדרכי הכיבוש הגרמניות.

"הסדר החדש":
כבוש --- שלוט --- נצל <= יישום אידיאולוגי.
המטרה: לבסס את שלטו הרייך ה3 באירופה ואח"כ בעולם.
איך: תעמולה, חקיקה, כיבוש בכוח, מחנות: עבודה, ריכוז, כפייה.
בריתות – ציר רומא ברלין יפן, משתפי פעולה – ממשלות בובות
(צרפת, רומניה וכו').
התנגדות: מחתרות – רזיסטנס הצרפתי, פרטיזנים יוגוסלבים (טיטו),
פרטיזנקה פולנית, התנגדות רוסית.


פרק מס 2: השואה

השואה בפולין עד לתחילת ביצוע "הפתרון הסופי" ספט' 1939
עד יוני 1941:

המדיניות כלפי היהודים עד לריכוזם בגטאות:
אין חוקים => אנרכיה => בימים הראשונים הנאצים לא ידעו כיצד
להתמודד עם כזו כמות של יהודים. הכל מותר => התעללות,
אכזריות.

#מהו הפתרון??
-השפלה
-לגרום להם לברוח לרוסיה
-אלימות
-הרס החיים הכלכליים היהודיים – אריזציה, החרמת דירות,
החרמת סחורות, החרמת רכוש, אסור החזקת מזומן, הקפאת
חשבונות, אסור עסוק במקצועות שונים.
=> ליהודים אין ממה להתפרנס.
-ריכוז ובידוד – כל יהודי מגיל 10 חויב לשאת זיהוי (סרט כחול/טלאי
צהוב), סימון על חנויות, הגבלת חופש התנועה, איסור מעבר.
-עבודות כפייה – בימים הראשונים לכיבוש החלו הגרמנים בחטיפת
יהודים מהרחובות לעבודות מזדמנות. עבודות כפייה במחנות עבודה
אליהם נשלחו לאחר פרסום הצו ביום הקמת הגנרל גוברנמן.
=> פחד, אי ודאות.
-פגיעה בתרבות ובחינוך- סגירת מע' החינוך היהודית, איסור
תפילה בציבור, חיסול הוצאות לאור יהודיות.
-יצירת עמימות – צווים ותקנות, תנאי קיום קשים, התעללות
והשפלה, אי ודאות – לא מודיעים כלום.
- גירוש למקומות לא ידועים.

המטרה: הרס החיים היהודיים בכלל.



21.9.1939 – איגרת הבזק של היידריך – שלבים בביצוע
"המטרה הסופית":

מכוונת למפקדי עוצבות המבצע "איזצנגרופן", סודית.
סעיפיה/מטרותיה:
1. ריכוז היהודים בערים גדולות ליד מסילות רכבת.
2. טיהור היהודים משטחים העתידים להיות מסופחים לרייך.
3. הקמת יודנראטים (מועצות יהודיות) שתפקידם יהיה לבצע את
כל ההוראות שיינתנו להם ע"י הגרמנים. בנוסף יבצעו מפקד
קהילתי ע"פ קבוצות גיל, יהיו אחראים על ההעברה לערים.
4. אריזציה – תוך התחשבות בצרכי הצבא. ** מתפתח עימות על
בסיס כלכלי בין צרכי הצבא, אידיאולוגיה והממשל האזרחי.

משמעות: הרס החיים היהודיים בכלל... בשלב זה ככל הנראה עוד
לא דובר על השמדת היהודים.

הגטאות – 1939-1941:

**אין הוראה כוללת להקמת גטאות פרט ל"איגרת הבזק"
(לא של היידריך ולא של הנס פרנק, המושל האזרחי).
קיים חוסר אחידות בהקמתם: מתי, איך, כמה רחובות
וכו'. הגטאות הם תהליך מתמשך ולא אחיד של 1939-
1941. כנראה בגלל שזוהי יוזמה מקומית של שלטונות
מקומיים במטרה לבצע את איגרת הבזק של היידריך.

1. מטרות מוצהרות והסברים להקמתם:
הסברים מוצהרים: ^הגנה ליהודים.
^ מניעת מגפות שמקורן ביהודים.
^ ע"מ למנוע מהם להפיץ שמוות חתרניות ושליליות על מצב
המלחמה.
^ מניעת ספסרות במוצרי מזון.
המטרות האמיתיות: ^בידוד.
^שלב במדיניות.
^אמצעי הכחדה בלתי ישיר - תהליך התמעטות טבעי.
^מימוש אידיאולוגיה.
^ריכוז ע"מ לקיחתם לעבודות כפייה.

2. דרך ניהול הגטו:
היו גטאות סגורים והיו גטאות פתוחים, בשל העדר הוראה ספציפית
כל גטו נוהל בצורה שונה מהאחרים.
אספקה מועטה מאוד של מזון, חומרי הסקה, תרופות ועוד.
בחלק מהגטאות יצאו היהודים לעבודות כפייה משפילות, חלקם
התנדבו לכך למען הקצבת המזון הנוספת. היודנראטים העבירו את
פקודות הנאצים ליושבי הגטו, אך המעורבות של היודנראט בחיים
הפנימיים בגטו השתנתה בין גטו לגטו.


3. התפקידים שהוטלו על היודנראטים:

תפקידים מנקודת מבט גרמנית:
-למלא את פקודות הגרמנים.
-מפקדי אוכלוסין.
-ארגון חיי היום יום בגטאות הסגורים.

תפקידים מנקודת מבט יהודית:
- ייצוג ע"י משא ומתן בין היושבים בגטו לבין הגרמנים.
- גישור.

תפקידים בפועל:
- חלוקת מזון.
- לשכת העבודה
- מפנה גופות
- רישום
- משטרה יהודית
- שילוחים
- עבודות כפייה
- חינוך
- הנפקת כסף
- בריאות
- בתי תמחוי
- קבורה
- גוף שיפוטי
- תפקידי הרשות המקומית
- תפקידים מסורתיים שהיו בידי הקהילה.

את מי ממנים? הנהגה היהודית שלפני המלחמה. רמתו יורדת.
מניעים להצטרפות – כוח, עוצמה, אידיאולוגיה, כסף, מזון.


4. דרכי פיקוח על הגטאות:

==> חומות. משטרה פולנית בכניסות, משטרה גרמנית מסביב,
בתוך הגטו פעלה המשטרה היהודית.
==> בחלק מהגטאות היה הגטו סגור יותר או פחות, בחלקם יצאו
התושבים לעבודה.


השואה בימי ביצוע " הפתרון הסופי" – יוני 1941 – מאי 1945:

השלבים בביצוע "הפתרון הסופי":

שלב 1: בורות המוות: בשיטה זו נרצחו כ- 1.5 מיליון יהודים. בוצע
ע"י האס.אס והאייזצנגרופן. השיטה צומצמה בסוף 1941 בשל
בזבוז תחמושת ונזק פסיכולוגי לגרמנים. היהודים שניצלו מבורות
המוות לא שרדו משום שלא הייתה להם סביבה תומכת.

שלב 2: משאיות הגז: מחנה חלמנו, פעל מדצמבר 1941. השיטה
הייתה השמדת יהודים ע"י הכנסתם למשאיות סגורות ומלאות
בגזים. אתר השמדה נייד, במחנה חלמנו השתכנו 3 המשאיות ושם
היה להן אתר קבוע. הפעם הראשונה בה השמידו יהודים באמצעות
גז – עדיין לא השמדה המונית.

שלב 3: מבצע ריינהרד: מבצע השמדת יהודי הגנרל גוברנמן.
במגרת זו נרצחו מיליון ו700 אלף בני אדם. מרץ 1942 – בלז'ץ,
סוביבור וטרבלינקה. היהודים הגיעו ברכבות מהגטאות. לראשונה
אין בטרבלינקה מגורים – מי שהגיע לשם הושמד מייד. נרצחו
באמצעות גז CO במקלחות. רצח זה היה יעיל וזול, נגמר לאחר
שרוב יהודי פולין הושמדו.

שלב רביעי:מחנות השמדה: אשוויץ בירקנאו: מחנה זה חולק ל3:
אשוויץ 1: המחנה המרכזי, משרדים.
אשוויץ 2: בירקנאו. שם נרצחו כ29 אלף צוענים וכמיליון יהודים (4
תאי גזים, 2 משרפות).
אשוויץ 3: מחנה עבודה.
בשנים 1942-1943 מפוצצים את תאי הגזים עם התקרבות
הסובייטים. אשוויץ היא צומת בינלאומית של רכבות.

שלב חמישי: צעדות המוות: פינוי האסירים לגרמניה עם התקרבות
בעלות הברית. רובם נרצחו או מתו בזמן הצעדה, שהתבצעה
בחורף 1945.
*הסלמה נראית לעין. משמעות המקום: ממעטים לרבים.
ועידת ואנזה – 20.1.1942:

המוזמנים לוועידה:
ראשי הגסטאפו, האס.אס, משטרה, מנהל.
מפקדי האייזצנגרופן.
מומחים מרכזיים
נציגי משרדים ממשלתיים.
=> תיאום תפקידים – שיתוף פעולה – מניעת התנגשות בין
אינטרסים והשלוחות של המנהל הגרמני.

הנושאים שהועלו בישיבה:
=> סקירת מדיניות ההגירה מן הרייך.
=> פינוי היהודים למזרח.
=> מס' היהודים שעליהם יחול הפתרון הסופי: 11 מיליון.
=> ניצול כוח עבודה יהודי.
=> גורל בני תערובת ויהודים הנשואים לארים.

מטרה: הודעה על הפתרון הסופי. בוועידה לא מתקבלת החלטה,
ההחלטה התקבלה לפני הוועידה.

מקומה בביצוע "הפתרון הסופי":
# "אור ירוק" להמשך ההרג.
# הדגשת החיסול הטוטאלי של כל יהודי אירופה, לרבות צאצאים
של נישואיי תערובת. הפתעה: נכללו בחישוב גם יהודים בארצות
אירופה הניטרליות/הלא כבושות (אנגליה).





1