התקופה ההלניסטית

1. מהו העידן ההלינסטי?

מתחיל לאחר כיבוש אלכסנדר מוקדון את המזרח (334-323 לפסה"נ) את האזורים שממזרח לאסיה הקטנה הקטנה שהיו בתחום שליטת הפרסים. בעקבות כיבושים אילו התמוטטה האימפריה הפרסית.

המאפיין את העידן ההלינסטי הוא המפגש והמיזוג שהתחוללו בין תרבויות שונות וזרות זו לזו – התרבות המזרחית והתרבות ההלנית , שהגיעה למזרח בעקבות לגיונותיו של אלכסנדר מוקדון. מיזוג זה הוליד את התרבות ההלניסטית שהיתה תרבות מעורבת.

2. מסע כיבושיו של אלכסנדר מוקדון

בנו של פיליפוס שנרצח בעיצומן של ההכנות למסע המלחמה הגדול נגד פרס. אלכסנדר דיכא  באכזריות את המרידות שפרצו ביוון נגד שלטונו – הרס את העיר תבאי עד היסוד ואת תושביה הורה למכור לעבדות למען יראו ויראו   היוונים בחרו בכניעה. הרעיון  להרחיב תחומי התרבות היוונית לעבר מלכות פרס לא היה פרי המצאתו של אלכסנדר מוקדון. אריסטו , אביו של אלכסנדר ואחרים סברו כי העולם מתחלק לשניים : הלניים וברברים וייעוד היוונים הוא שליטה על הברברים.

אלכסנדר תפס תפקידו אחרת . מטרתו היתה – הבסת פרס ומיזוג המזרח והמערב לחברה אחת גדולה , שבה יצורפו עמים ותרבויות לעולם חדש , המבוסס על יסודות התרבות היוונית. הוא הבין שאינו יכול לבנות מדינת ענק עולמית על הבסיס הצר של התרבות ההלנית ולשלוט במיליוני "ברברים". העולם אותו רצה אלכסנדר לבנות היה צריך להיות מושתת על שיתוף פעולה יוונים – פרסים    אין הכוונה למדינה בה שולטים היוונים הכובשים על הברברים המשועבדים אלא על מדינה שבה יהיו הפרסים והיוונים , היסוד המזרחי והמערבי שותפים וזה יכול להעשות ע"י התמזגותם לתרבות אחת.

אלכסנדר הכה מכה מוחצת את הפרסים פעם אחר פעם ואילו לא ציפו להתקפה מוחצת כזו מהמערב. אלכסנדר המשיך בדרכו דרומה כדי להשלים את כיבוש החוף של הים התיכון עד מצרים. רק צור ועזה – שתי ערי נמל חשובות התנגדו   צר עליהן. על צור צר 7 חו' ועל עזה 2 חו'   כבשן והרסן עד יסוד ותושביהן נמכרו לעבדות              אזהרה מהתנגדות לכובש. צבא אלכסנדר הגיע עד מצרים ושם יסד עיר חדשה על שמו – אלכסנדריה. 

יהודי א"י לא גילו התנגדות לאלכסנדר מוקדון וקיבלה את הכובש בהכנעה.

3 שנים אחרי שהחל במסע הכיבוש נגד פרס פנה לכבוש את פרס עצמה.

הצעדים בהם נקט אלכסנדר מוקדון למימוש מטרתו :

א. ראה עצמו כאל עלי אדמות כנהוג במזרח ודרש כי יתייחסו אחיו בהתאם.

ב. הנהיג בצבאו את מנהג "הכריעה" לפני המלך – מנהג מזרחי מובהק שלא היה קיים בתרבות היוונית.

ג. נשא לאשה את בת מלך פרס וחיתן גברים יווניים עם נשים פרסיות.

ד. שילב חיילים פרסיים בצבאו ואף קידמם ע"ח חיילים מוקדונים.

ה. טבע מטבעות זהב וכסף     אמצעי להידוק קשרים כלכליים בין הארצות הכבושות.

ו. ייסד ערים הלניסטיות במקומות חשובים    אמצעי חשוב ביותר להפצת התרבות החדשה – התרבות ההלניסטית ( כל הערים , כ-70 , נקראו על שמו – אלכסנדריה) – הוקמו כאיזורי שלטון באיזורים רחוקים ונידחים , קידמוו את תהליכי העיור  וחלקן הפכו למרכזים כלכליים משגשגים     קידמו את תהליך ההלניזציה.

ז. נהג בסובלנות כלפי כל הדתות ורכש אהדת העמים הכבושים , לדוגמא בא"י חלק כבוד לכוהן הגדול.

ח. מינה פרסים כמושלי מחוזות ולא ביטל את שיטת הממשל של קודמיו.

אלכסנדר מוקדון הגיע לא"י בשנת 332 לפנה"ס , לאחר כיבוש אסיה הקטנה , צור וצידון עת עבר דרך א"י בדרכו למצרים. כיבושי אלכסנדר מוקדון במזרח הפרסי הביאו לשינוי אדיר בתרבות האנושית. בעקבות חזונו יצר המצביא הגדול תרבות הלניסטית בה מתקיימים יסודות מזרחיים ומערביים כאחד. מעתה ההתבוננות אוניברסאלית – העולם כולו נתפס כיחידה אחת גדולה = "כפר גלובאלי אחד". גם גורל העם היהודי השתנה באופן קיצוני    כל המסגרות אליהן היה רגיל התמוטטו ובמקומן באו מסגרות חדשות.

אלכסנדר מוקדון מת בשנת 323 לפנה"ס אחרי שהקים ממלכה אדירה שהשתרעה מאירופה עד הודו. לאחר מותו פרצה מלחמת ירושה בין מצביאיו הבכירים – "מלחמת הדיאדוכים" (דיאדוכוס = יורש) . נמשכה עד 301 לפנה"ס.

בשל  "מלחמת הדיאדוכים" התחלקה ממלכת  אלכסנדר מוקדון בין 3 מצביאיו  הבכירים : אנטיגונס – יוון , סלווקוס – הארצות שבאסיה ותלמי – מצרים , אך הרחיב שלטונו – א"י , דר' סוריה , קיריני וקפריסין.

שלטון בית תלמי בא"י נמשך כ – 100 שנה ובשנת 200 לפנה"ס נכבשה א"י ע"י הסלווקים ונעשתה נחלתם עד קום המדינה החשמונאית.

3. מה מאפייני התרבות ההלניסטית ?

תרבותה של התקופה ההלניסטית קרויה הלניזם. הלס = אחד השמות הקדומים של יוון    לכן נקראו היוונים הלנים ותרבותם התרבות ההלנית. הלניזם היא הצורה החדשה של תרבות יוון מרגע שהגיעה לתחומי המזרח. במזרח הושפעה תרבות יוון מהתרבויות המזרחיות המקומיות ונעשתה לתרבות ההלניסטית. היא צמחה ממיזוג התרבויות היתה לתרבות עולמית ואומצה ע"י בני עמים שונים ללא קשר למוצאם.

בניגוד לאימפריה הפרסית , שהעניקה אוטונומיה דתית-תרבותית מלאה לעמים עליהם שלטה מבלי כפייה תרבותית העולם ההלניסטי היה בעל תודעת שליחות תרבותית והפצת תרבותו היתה מדיניות מכוונת ולא רק פרי מגע בלתי נמנע עם אוכלוסיות שונות. השליטים ההלניסטים הבינו , כי כדי לשלוט בעמים רבים ושונים יש לאחדם ע"י תרבות עולמית אחת משותפת.

השליטים ההלניסטים יזמו ועודדו הגירה של יוונים ומוקדונים לארצות המז' כיוון שהיו זקוקים לחיילים ולמפקדים בצבאותיהם , לחוכרי מסים , לפקידים וליזמים שיפתחו שטחי אדמה ואוצרות טבע. לפי תפיסת השליטים ההלניסטים הייונים והמוקדונים הם בעלי הידע והכישורים והיוזמה הנדרשים לתפקידים הללו ולכן הם הראויים למלאם. יוונים ומוקדונים התיישבו בארצות המז' והיו בסיס להפצת היסודות היווניים של התרבות.

4. מה היה אחד האמצעים בהם נקט אלכסנדר מוקדון לאיחוד הארצות השונות של ממלכתו ?

ייסוד ערים הלניסטיות במקומות מרכזיים בכל ארץ וארץ. מערים אילו התפשטה התרבות ההלניסטית בכל רחבי הממלכה והשפיעה על התרבויות המקומיות. המחשבה , הלשון , האומנות , הדת ואורח החיים של היוונים זרמו מהערים ההלניסטיות שהקימו אלכסנדר ויורשיו ושינו את פני ארצות המז'.

היוונים הביאו לערים גם את מוסדותיהם העירוניים והתרבותיים , כגון : תיאטרון ואצטדיון , הגימנסיות – מוסד לחינוך נערים צעירים ואפביון – מוסד לחינוכם של מתבגרים. בגימנסיות למדו נערים בגילאי 14-16 : ספורט , ספרות , שירה ומוזיקה. האפביון היה מוסד חינוכי גבוה יותרבו התחנכו נערים עד גיל 20 והוכשרו לקראת קבלת אזרחות : שירה , מוזיקה , רטוריקה והכשרה צבאית.

הערים ההלניסטיות יחסו חשיבות רבה לספורט ולתרבות הגוף. כבר ביוון העתיקה נודעה לספורט חשיבות רבה והוא היה כרוך  בטקסים דתיים שהיו מוקדשים לאלים. הוא גם מילא תפקיד מדיני בחיזוק הקשרים בין ערי יוון – תחרויות ספורט ביניהן.

בתרבות ההלניסטית הספורט היה מעוגן בטקסים דתיים ומילא תפקיד חינוכי בהכשרת נערים צעירים ומתבגרים אולם קיבל ערך מיוחד כתחום עיסוק והיה לסימן היכר חיצוני המבדיל את אזרחי הפוליס ההלניסטית ממי שאינם אזרחים שכן האזרחות היתה קשורה בחינוך הגימנסיוני ובתרבות הספורט ורק בני אזרחים הורשו להתחנך בגימנסיות ולהשתתף בתחרויות ספורט.

5. מה בין הפוליס הקלאסית לבין הפוליס ההלניסטית ?

מקור הפוליס ההלניסטית בפוליס היוונית הקלאסית שקדמה לה מאות שנים קודם. הפוליס הקלאסית שמרה על חלק ממאפייניה אך גם עברה שינויים רבים בתק' ההלניסטית. הפוליס – עיר מדינה היתה היחידה המדינית העיקרית ביוון העתיקה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס. היתה מסגרת מדינית עצמאית , שניהלה כל ענייניה בכל תחומי החיים : כלכלה , חברה , דת ופוליטיקה. למרות שבפוליסות היווניות היו משטרים שונים היו להן גם מאפיינים משותפים , כגון מוסדות ציבור דומים : מקדשי אלים , תאטרון , גימנסיון ומוסדות פוליטיים דומים , כגון : מועצת הפוליס ואספת העם. אזרחי הפוליס היו גברים , צאצאי מקימי הפוליס ורק להם ניתנו זכויות פוליטיות    ניהלו ענייני הפוליס ולעיתים התכנסו לאסיפת עם שדנו בנושאים שונים , כגון מלחמה ושלום , מינוי בעלי תפקידים וקביעת חוקים. מועצת הפוליס הורכבה מבני אצולה ותפקידה היה לפקח על פעילות אסיפת העם ולהנחות את נושאי המשרות הציבוריות. עבדים ונתינים עבדו בכל עבודה ולא נהנו מזכויות אזרחיות.

הפוליס ההלניסטית נוצרה בתנאים פוליטיים אחרים והיתה שונה מהפוליס הקלאסית. המהגרים היוונים שהגיעו למזרח ביקשו להקים פוליס דוגמת הפוליס הקלאסית אולם יחידות הפוליס החדשות לא היו עצמאיות והתקיימו בחסותו הצבאית של המלך. המלך לא רצה בעצמאותן    הבטיח שליטתו בהן ע"י מינוי נושאי המשרות הציבוריות , מעורבות בניסוחה של החוקה בפוליס והצבת חיל מצב לשמירה ולפיקוח.

הפוליס ההלניסטית נבדלה מהפוליס הקלאסית בהיעדר דמוקרטיה ובהיעדר עצמאות.

6. הלשון היוונית

אחד היסודות העיקריים של ההלינזם היה הלשון היוונית. היוונים הביאו עמם מגוון ניבים ומהם התגבשה במז' לשון יוונית משותפת      לא היתה רק לשון השלטון והמנהל אלא לשון בינ"ל בתחומים שונים והיא היתה נפוצה יותר מהלשונות הבינ"ל בתקופות שקדמו לתקופה ההלניסטית , כגון : האכדית והארמית.

מאז הכיבוש היווני נעשתה הלשון היוונית לשפת המדינה והיתה גם לשפת התרבות בעיקר של השכבות האמידות שרצו לשמור על מעמדן תחת השלטון החדש ולהשתייך לתרבות העולמית המתפשטת.לעתים זנחו שפתם הקודמת ולעיתים דיברו ב-2 שפות : יוונית היתה שפת התרבות ושפתם המזרחית היתה שפת המו"מ עם בני עמם הלא מתיוונים , בני המעמד הנמוך.

השפה היוונית , שהתפשטה ברחבי העולם ההלניסטי והקשרים בין החלקים השונים של המזרח ההלניסטי סייעו להתפתחות מערכת כלכלית אחידה ולהתגבשות אזור סחר אחד גדול ומשותף.

7. סינקרטיזם דתי ומרכזיות הדת בחיי הערים ההלניסטיות

התק' ההלניסטית היא תק' של סינקרטיזם = צירוף אמונות והשקפות שונות לשלמות אחת.

חשיבותה התרבותית של התק' היתה בהתערותה של תרבות יוון בארצות המזרח והיווצרותה של תרבות משותפת. מיזוג זה בלט מאד בתחום הדתי כשהמחשבה היוונית ופולחני הדת היוונים התמזגו במחשבה הדתית של המז' , בפולחני הדת המזרחיים ובאלים המזרחיים. אמנם השתמרו שמות רבים של אלים יווניים אך היה שוני בסגולות שייחסו להם ובפולחנים שיועדו להם ע"פ המסורות המקומיות.

הדת חדרה עמוק לחיי הערים ההלניסטיות. את החגים המקודשים לאלים חגגו בפאר וכל אזרח ולפעמים גם כל תושב לקחת חלק בחגיגות שלוו בתהלוכות , במשחקים ספורטיביים המוקדשים לאלים ובהקרבת קורבנות   הדת חלק בלתי נפרד מהפוליס ההלניסטית שהיתה לא רק ארגון פוליטי אלא גם ארגון דתי.

7. מהו המשטר בממלכות ההלניסטיות ?

הממלכות ההלניסטיות שקמו לאחר התפוררות האימפריה שהקים אלכסנדר מוקדון הטמיעו את יסודות הפוליס היוונית , את התפיסה העממית- לאומית של המונרכיה (מלוכה) המקדונית ואת תפיסת המונרכיה המזרחית שבה המלך הוא שליט מוחלט וכל יכול. במרוצת הזמן גברו בהן היסוד המזרחי = נעשו למדינות בעלות שלטון מוחלט שבהן המלך הוא מקור החוק והמשפט , מדינות שבו מושג האזרחות שוב אינו קיים --> הארץ שייכת למלך ותושביה נתיניו . לביסוס כוחם אימצו המלכים ההלניסטים את המנהג המזרחי של אלהת המלך ופולחן המלך. המלכים זכו למעמד אל ולציוני פולחן מיוחדים , כגון  ף העמדת מזבח , קביעת משרת כהן מיוחד והקרבת קורבנות לכבודם. חשיבות הוראת פולחן המלך בתרבות ההלניסטית חשובה כמו ואף יותר מחשיבות פולחני הדת הרגילים.

8. כלכלה

מעמדם האבסולוטי של המלכים ההלניסטים בא לידי ביטוי בולט בתחום הכלכלה. המלכים ההלניסטיים התייחסו לקרקעות המדינה כברכושם הפרטי , השתלטו עליהן וחילקו אדמות למי שמצא חן בעיניהם ולמי שיכלו לסמוך על שירותיו ונאמנותו. שליטתם בתחום הכלכלה התבטאה גם בענפי מסחר ומלאכה שהיו מונופולין שלהם , כגון : מלח , אריגים ובשמים.

צמיחת הערים , הגידול במספר החיילים והמתיישבים היווניים , התרחבות מנגנוני השלטון והמינהל והתרחבות האיזורים המיושבים – כל אלה הגבירו את הדרישה למוצרי מזון ומוצרי צריכה אחרים וגרמו לשיפורים בחקלאות , במלאכה ובמסחר.

השפה היוונית , שהתפשטה ברחבי העולם ההלניסטי והקשרים בין החלקים השונים של המזרח ההלניסטי סייעו להתפתחות מערכת כלכלית אחידה ולהתגבשות אזור סחר אחד גדול ומשותף.

9. ציר זמנים

ממלכת פרס                אלכסנדר מוקדון            "מלחמת הדיאדוכים"               הממלכות ההלניסטיות

(538 – 334 לפנה"ס)         (334 – 323 לפנה"ס)              (323 -301 לפנה"ס)                (301 – 200 לפנה"ס)

הכרזת כורש                 כיבוש המז'                    כיבוש א"י ע"י תלמי          כיבוש א"י ע"י אנטיוכוס השלישי

מלחמות פרס – יוון

10. שלטון בית תלמי בא"י

הממלכה שהקים אלכסנדר מוקדון התחלקה בין יורשיו : בסוריה – בית סלווקוס שמלך באסיה , במצרים – בית תלמי שמלך במצרים ובא"י וביוון שלטה ממלכה שלישית.

עם תום כיבוש א"י , 301 לפנה"ס נהג תלמי ביד קשה ביהודי א"י , אך לאחר התבססותו בארץ לא הכביד עולו על היהודים למעט מיסים גבוהים. הוא אף העניק להם אוטונומיה דתית וארגונית מלאה.

ממלכת בית תלמי נחלקה להיפרכיות (מחוזות) ואילו נחלקו ליחדות משנה מנהליות. יהודה היתה היפרכיה בתוך נציבות "סוריה ופניקיה" שבראשה עמד מושל בעל סמכויות צבאיות ופוליטיות.

התלמיים גבו מיסים באמצעות מוכסים     משפחות מקומיות בעלות אמצעים והשפעה    הסתייעו במנגנון מסועף של גובים וחיילים שהועמדו לרשותן מטעם השלטון.

הארץ כולה היתה שייכת למלך. האדמות נמסרו לעיבוד איכרים – אריסים תמורת דמי אריסות גבוהים. אחוזות גדולות הושארו בידי בעליהן הקודמים. בגבול הממלכה הציב השלטו יחידות צבא והקים יישובי הגנה צבאיים.

שלטון בית תלמי היה נוח בד"כ ליהודי א"י. למרות שהתלמים החזיקו בא"י חילות מצב רבים והקימו מושבות צבאיות בהן חיילים יווניים-מקדוניים הם לא נטו להתערב בפולחן הדתי יהודי ולמעשה איפשרו קיום כל המוסדות והמנהגים הדתיים המקובלים על היהודים . יתר על כן התלמים השליטו בא"י מנהל מקומי יעיל שהקל על תושבי הארץ – ההסדר לפיו יקבלו גופים מקומיים את גביית הכסף היה נוח ליהודים. לבסוף בניית ערי פוליס רבים לאורך החוף הפיניקי ובעבר הירדן עודדה מסחר וכלכלה בא"י משום שהערים ההלניסטיות הפכו למרכזי כלכלה חשובים ודרכן הועברו הסחורות לא"י.

11. שלטון בית סלווקוס בא"י

עם נסיגת בית תלמי כובש את א"י אנטיוכוס השלישי. היהודים ובראשם מועצת הזקנים – נציגי ראשי המשפחות החשובות בי-ם וביהודה ובכירי הכוהנים כשבראשם הכוהן הגדול , מנהיג היישוב בארץ יהודה קיבלו אותם בזרועות פתוחות ושיתפו עמם פעולה בסילוק צבא בית תלמי.

אנטיוכוס השלישי ידע שהמצב בא"י קשה וכי ליהודים נגרם סבל רב    הורה לנציב שהפקיד על א"י לסייע לארץ יהודה ולי-ם. סיוע לאיסוף הפזורה היהודית , סיוע במתן הקצבה לצורכי קורבנות , קימום העיר והמקדש , קביעת משטר בהתאם לחוקי אבות (התורה) , פטור ממס המלך , ממס הגולגולת וממס המלחים למועצת הזקנים , לכוהנים וללויים . כמו כן מתן פטור למשך 3 שנים לכל יושבי העיר ולאילו שיתיישבו בה עד תקופה מסויימת (אלול) וזאת במטרה שתיושב העיר במהירות. הקלות נוספות במיסים , שחרור עבדים והחזרת רכושם . איסור כניסה  לתחום המקדש לנוכרים ואיסור הכנסת בשר לא כשר לירושלים.

12. מיהו יוסף בן מתתיהו ?

37 – 100 לספירה. בן למשפחת כוהנים. 64 לפנה"ס – נשלח מטעם הסנהדרין לרומא לשם בקשת שחרור מספר כוהנים. 66 לספירה – פרוץ המרד הגדול. מונה למפקד הגליל. לאחר נפילת הגליל הסגיר עצמו לרומאים ונשא חן בעיניהם. בתום המרד התיישב ברומא והתמסר לכתיבת היסטוריית עמו. ספריו הם מקור חשוב לתולדות עם ישראל – ספרו " קדמוניות היהודי" סוקר היסטוריית עם ישראל מראשיתה ועד חורבן בית שני ; ספרו "מלחמות היהודים" מתאר את המרד הגדול  ברומאים וספרו האוטוביוגרפי "חיי  יוסף" מתעד חייו וחושף פרשיות נוספות מימי המלחמה ברומאים.

13 . כיצד חדר ההלניזם לא"י ( מאות 3-2 לפנה"ס) ?

עם סיום מלחמת הדיאדוכים נפלה א"י בידי בית תלמי שגילה סובלנות ויחס חיובי כלפי יהודי הארץ. דווקא תחת שלטון זה מתחיל תהליך ההתייונות עם בניית פוליס יווניות ומושבות צבאיות ברחבי א"י. כיבוש הארץ בידי סלווקוס הסורי האיץ את תהליך ההלניזציה. מכאן עולה שתחת שלטון בית תלמי ושלטון בית סלווקוס התפשט ההלניזם בא"י. גם א"י קלטה הגירה של יוונים מיוון ומאסיה ונבנו בה ערים יווניות חדשות וכמה מהערים העתיקות אימצו את ארגון הפוליס. הערים הללו מילאו תפקיד בתהליכי ההלניזציה של א"י ובהפצת התרבות ההלניסטית. התהליכים כללו :

א. התפשטות הלשון היוונית והתרבות היוונית ;

ב.מפגש ומיזוג בין פולחניים מזרחיים עתיקים לבין פולחניים יווניים ;

ג. התמזגות בין מתיישבים יווניים ובין המעמדות הגבוהים ממוצא מקומי ;

ד. יישום דפוסי הארגון והמינהל של הפוליס בכל תחומי החיים.

למרות היריבות בית תלמי- בית סלווקוס לא היה הבדל רב באורח חייהם , שתיהן ראו עצמם מייצגות המורשת היוונית , שתיהן הוסיפו לייסד ערים חדשות בארצות שלטונן והושיבו בהן אזרחים דוברי יוונית.

גם בא"י נוסדו ערים יווניות (רפיח בדרום וגדר מדרום לכנרת) וכמה מהערים העתיקות נעשו לערים יווניות ובהן התיישבו דוברי יוונית ונתנו שם יווני לעיר ( בית שאן = סקיתופוליס , עכו = פתולמאיס).

14. מה היו תחומי ההשפעה של התרבות היוונית ?

 החברה היהודית של ימי בית שני היתה חברה בעלת תודעה עצמית – ניהלה חייה ע"פ צופן דתי-חברתי ייחודי והקימה מוסדות ייחודיים משל עצמה , שונים ממוסדות הנוכרים   לא יכלה להתבולל עד כדי טשטוש הייחוד    במפגש עם ההלניזם  היו דחייה והסתגלות.

בני המעמד הגבוה היו עפ"ר הראשונים לקלוט את ההשפעות ההלניסטיות  א. רצון לקיים מגעים עם השלטון ; ב. הצורך לקשור קשרי מסחר עם נוכרים ; ג. הרצון להשתלב בתרבות היוקרתית של בני המעמד הגבוה באיזור כולו  חומת ההיבדלות של עזרא , נחמיה ויורשיהם בין העם היהודי בא"י ובין עמי הסביבה נפרצה בעקבות הכיבוש היווני והתפשטות התרבות ההלניסטית במזרח.

הקשר לתרבות היוונית החל עם כיבושי אלכסנדר מוקדון במזרח , קיבל תנופה בימי השלטון ההלינסטי בא"י בתקופות בית תלמי- בית סלווקוס ונמשך גם בתקופת החשמונאים ובימי הורדוס. המפגש יהדות – תרבות יוונית התפתח והתרחב בהדרגה כל הקהילו היהודיות בא"י ובתפוצות הושפעו מהתרבות היוונית , אך לא באופן אחיד בקרב כלל החברה היהודית.

דוגמא להשפעה היוונית היה בית טוביה. משפחת טוביה היתה משפחה בולטת ביישוב היהודי בתקופת בית תלמי ועוד קודם בתק' הפרסית. ישבה בעבר הירדן המזרחי בארמון מבוצר בבעלות המשפחה ובאזור שכונה ארץ טוביה. זמן התיישבות המשפחה בעבר הירדן אינו ידוע. יש הסבורים שלא הוגלתה לבבל והמשיכה להתקיים תחת השלטון  הבבלי.

משפחת טוביה עשתה חיל בחקלאות ובמסחר והתעשרה מכך מאד. טוביה ראש המשפחה בעת תקופת שיבת ציון הרבה לשהות בי-ם , השתייך למנהיגות הירושלמית והתחתן עם אחות הכהן הגדול    יוקרה בקרב יהודים ונוכרים ואלישיב הכהן הגדול אף העמיד לרשותו לשכה בבית המקדש.

טוביה היה ממנהיגי היישוב שהתעמתו עם נחמיה. נחמיה כינה אותו "טוביה העמוני" רמז לאי יהדותו   אין לו חלק ונחלה ב"זרע הקודש" . נוכרי מתחזה ליהודי. נחמיה שנאו והרבה להכפישו ולהטיל בו דופי.

בניגוד לעזרא ולנחמיה גילה טוביה סובלנות ופתיחות כלפי הנוכרים בא"י ודבק ברעיון שיש לעודדם להתגייר    חיזוק היישוב היהודי בא"י.

לאחד מצאצאי טוביה היו קשרים עם המלך תלמי   העמיד לרשותו צבא כדי שיסייע לו במילוי התפקידים שהטילה עליו המלכות. ארץ טוביה = ארץ ספר בממלכת תלמי וטוביה היה שותף פעיל בהגנה על הממלכה מפני שבטים ערביים , שנהגו לפרוץ מהמדבר לאיזורי יישוב לשם ביזה. העובדה שהמלך מינה אותו לראש המושבה הצבאית כלומר מסר לידיו תפקיד אחראי של הגנה על גבולות הארץ מוכיחה על האמון הרב שרחשו לו שלטונות מצרים.

טוביה מונה לגבות מיסים בכמה היפרכיות בא"י ועשה זאת בסיוע החיילים שהועמדו לרשותו ע"י המלך. בשל תפקידיו החשובים ביקר באלכסנדריה מספר פעמים והתארח אצל המלך. היה לו מזכיר יווני שניסח מכתביו ביוונית ובנוסח יווני ("תודה רבה לאלים"). היו גם פדגוגים יווניים שחינכו את בניו של טוביה ברוח ההלניזם. סיפורי המיתולוגיה ויצירות ספרותיות יווניות חדרו למשפחה יחד  עם נוסחות ברכה אליליות , לבוש ייוני ומנהגי התק' ההלניסטית. אין פלא שמשפחת טוביה הרימה את דגל ההתייוונות וניסתה לאלץ את העם היהודי להחליף מנהגי אבות בסדר פוליטי תרבותי וחדש.

היהודים באו במגע עם היוונים במקומות שונים בארץ ומשערים כי כבר בתק' בית תלמי התחיל ההלניזם מכה שורשים בקרב היהודים. בעיקר השכבות היהודיות העשירות שבקשריהן עם השלטון ועם סוחרים יוונים למדו את השפה היהודית ואת מנהגי היוונים והתחילו לסגל אורח חיים הלניסטי.

בני טוביה הם דוגמא לכלל אנשי ההון והשלטון בחברה היהודית שהיו בעלי קשרים עם העולם ההלניסטי והחליפו אורח חיים במנהגים חדשים מן התרבות היוונית.

15. מהו תרגום השבעים ?

בתק' בית תלמי נעשתה אלכסנדריה לעיר ענקית ולמרכז תרבות הלניסטי גדול. המלך תלמי היה חובב ספרים והקים את "ספריית אלכסנדריה" , שנחשבה לספרייה הגדולה ביותר בעולם העתיק    700,000 ספרים שנכתבו והועתקו בכתב יד.

יהודי מצרים אימצו את הלשון היוונית ושכחו את העברית , החליטה המנהיגות היהודית במצרים לתרגם את התורה ליוונית כדי שלא תשכח . ההחלטה זכתה לעידוד ולסיוע השלטונות שביקשו עותר מהתורה המתורגמת לספרייתם.

בתלמוד מסופר שתרגום התורה ליוונית נעשה ע"י 72 סופרים , שהזמין תלמי השני מי-ם ברם חוקרים מטילים ספק שאכן היו 72 סופרים בא"י שידעו יוונית על בורייה והם סבורים שחכמים ומלומדים יהודיים שהתגוררו במצרים תירגמו התורה ליוונית. בהתחלה רק התורה תורגמה ליוונית ואח"כ הנביאים והכתובים. המסורת העממית מספרת על 70 מתרגמים שתירגמו במשך 70 יום ומכאן שמו הלטיני (רומי) של התרגום – ספטואגינטה = 7 עשרות = 70. היה זה התרגום הראשון של התנ"ך ללשון זרה  ברבות השנים תורגם הספר הספרים למאות לשונות   הספר הנפוץ בעולם עד ימינו.