השחר של גאיה

מקצוע: ספרות, כיתה: י"א, מאת: Dr@g0nR3b0rn, פורסם: 15/05/2008

השחר של גאיה

1. מי היא הדמות המרכזית בסיפור?

הדמות המרכזית בסיפור "השחר של גאיה" הינה גאיה ילדה בכיתה ז' הלוקה במחלת
הסרטן. כתוצאה מהמחלה גאיה נאלצת לעבור מגוון טיפולים, טיפולים אשר גורמים לנשירת
שערה, ולבסף מצריכים קניית פאה.
במהלך הספר גאיה מאוהבת בסתר בשחר, ילד מהכיתה המקבילה. במהלך הספר מנסה גאיה
להתמודד עם מחלתה ובו זמנית וגם עם כיתה ז', חברויות בין בנים לבנות ונושאים
חברתיים נוספים שונים. במהלך הספר גאיה מנסה להתגבר על מגוון בעיות בחייה, ובסוף
הספר מצליחה להתגבר על מחלתה ועל רוב בעיותיה.
כמו כל בעיותיה שבבאות על פתרונן לפני תום הספר גם אהבתה לשחר מכיתת המקבילה,
נחשפת והיא מגלה כי שחר שותף לרגשיותיה.
גאיה משוחחת עם אלוהים כאמצעי להתגבר על בעיותיה, בשיחותיה אם אלוהים היא מספר
לאלוהים על כל מה שקורה לה ומבקשת ממנו שיעזור לה להתמודד עם מחלתה ועם
בעיותיה.
עם משפחת גאיה מסוכסחת וזאת מכיוון שאימה ואביה עושים ממנה "מסכנה" ולכן היא
מתרחת מבני משפחת ונועלת את עצמה בחדרה. אך במהלך הספר, יחד עם כל הבעיות
שבאות על פתרונן, גאיה מתקרבת לבני משפחתה ומשלימה עימם.


2. מהי הבעיה המרכית בסיפור?

הסיפור סובב סביב גאיה, ילדה חולת סרטן, אשר מתמודדת עם מחלת הסרטן ואהבה
נסתרת לילד מכיתתה המקבילה. הבעיה מסתבכת לאחר שגאיה נאלצת לקנות פאה בכדי
שלא ידעו שהיא התקרחה ממחלת הסרטן, ומנסה להסתיר מכל העולם את מחלתה, ואת
העובדה ששערה הוא פאה.
גאיה מתביישת בכך שהיא חובשת פאה, וחוששת מתגובת חבריה לכיתה, עקב החשש הזה
היא מתרחקת מרוב חבריה בכיתה ושומרת על חברה אחת קרוב.


ביקורת על ה"שחר של גאיה" מאת שגית אמת

הספר עוסק בסיפורה של גאיה, ילדה חולת סרטן בהתמודדותה עם מחלת הסרטן בה היא
חולה. הספר כתוב בצורה פשוטה אשר מזכירה בצורה רבה מאוד את שפת הדיבור היום
יומי ולכן הספר הוא קל מאוד לקריאה. אך הספר הינו יחסית רדוד ואינו מתאר בפרטים את
הדמויות, ואת חלקן לא מתאר כלל.
צורת הכתיבה בספר הינה ילדותית ולא מעניינת וכאשר הספר נגמר, השאלה הראשונה
ששאלתי את עצמי היתה "זהו? איפה הספר?". מכאן שהספר לא רציני.
למרות הנושאים המרגשים בהם עוסק הספר, קשה מאוד להזדהות עם הדמויות בספר וזאת
מכיוון שקשה אפילו לדמיין את הדמויות ואת מה שעובר עליהם. בשבילי באופן אישי
קריאת הספר היתה השעה וחצי הכי משעממת בזמן האחרון, ולמען האמת אני לא זוכר ספר
שכל כך אכזב אותי מאז צמרמורת.
לאלו שלא נוהגים לקרוא באופן קבוע, אני ממליץ לקרוא ספר זה, מכיוון שהוא יכול להוות
"קרש קפיצה" לעולם הדמיון הצבעוני של הספרים, אבל כספר רציני "השחר של גאיה"
נכשל.
בסופו של דבר הספר עושה רושם, ובעצם כנראה מתיימר להיות עוד יומן של ילדה בכיתה
ז', בשינוי קטן, הילדה חולה סרטן, ומתמודדת עם מחלתה באופן קבע במהלך מאורעות
הספר.
לבסוף אני לא ממליץ לאלו אשר מחפשים ספר רציני, מעניין וטוב לקרוא ספר זה. לעומת
זאת אלו אשר מחפשים ספר קליל, ימצאו בספר זה כל מה שהם ציפו למצוא בספר קליל,
מבלי לוותר על עלילה סבירה.

בחרתי בעמוד זה, מכיוון שלדעתי עמוד זה הינו נקודת המפנה בספר, ובעצם אחת הקטעים
המעניינים היחידים בספר. החל מעמוד זה בעיותיה של גאיה מתחילות להפתר, ומצבה
משתפר.
ידעתי שאני אבחר עמוד זה כבר במהלך הקריאה, וזאת מכיוון שעמוד זה שבר את השיעמום
של הספר עד לאותו רגע, והציל מבחינתי את הספר מהתואר "הספר הכי משעמם
שקראתי".


5. כיצד מסתיים הסיפור?

הסיפור מסתיים במצב בו שחר וגאיה, מהדמיות העיקריות בסיפור, מתחבקים בסופו של
הסרט "מבצע יונתן". לדעתי הסיום הזה אינו סיום טוב, ומשאיר מקום רב מידי להמשך.
לדעתי לא ייתכן שסיפור של מאבק כלשהו יגבר לפני תום המאבק לטוב ולרע. כמו כן אני
בטוח לחלוטין שניתן היה להמשיך סיפור זה, ובכך להפכו למעיין ורציני יותר.
אילו אני הייתי כותב את הספר, הייתי ממשיך את הסיפור עוד מעט, עד לסוף טיפוליה של
גאיה והייתי מסיים את הסיפור בהצעת חברות משחר לגאייה, או להפך, ואת התשובה הייתי
משאיר לקוראים. כמו כן הייתי מוסיף, פרק בסוף הספר אשר יתאר את גאייה בעוד תקופת
זמן של כמה חודשים או שנה.


6. בחר שם אחר לספר

"המסע למצדה"
בחרתי בשם זה מכיוון שהשם הזה הינו יותר פיקנטי, וגורם לקורא לי לפחות לרצות לקרוא
את הספר. כמו כן לדעתי, המסע למצדה מהווה את נקודת התפנית בספר ומכאן שהוא גם
הארוע החשוב בספר, ולכן שם זה מתאים יותר לספר.


ראיון עם גאיה חודש וחצי לאחר תום ארועי הספר

מראיין: שלום לך גאיה
גאיה: שלום
מראיין: מה שלומך, עכשיו כאשר אינך צריכה ללכת לטיפולים?
גאיה: שלומי פשוט מצויין, ואני מאושרת מזה שאני לא צריכה ללכת יותר לטיפולים.
מראיין: אני רואה שהשער שלך התחיל שוב לצמוח, את בטח שמחה להפתר מן פאה
גאיה: למען האמת, כן, אני מאוד שמחה, הפאה הזאת התחילה להמאס עליי
מראיין: ומה חושבים חבריך לכיתה על התספורת החדשה שלך
גאיה: חברי אומרים שהם שמחים ששערי שב לצמוך, למרות שחלקם חושבים ששער ארוך
הולם אותי יותר
מראיין: ואת מה דעתך?
גאיה: אני אוהבת שער ארוך, אבל לא נורא הוא יצמח לאורך הרגיל שלו בעוד כמה חודשים
מראיין: ואיך היחסים בינך לבין שחר?
גאיה: למען האמת, אחרי המקרה ההוא בסוף הסרט לפני קצת יותר מחודש, נהיינו חברים
מאוד טובים, למרות שאני עדיין קצת מתביישת
מראיין: לבסוף, אוליי יש לך משהו להגיד, או עצה לתת לכל האנשים אי שם שמתמודדים
עם בעיות דומות או שונות?
גאיה: כן, לעולם אל תוותרו על המאבק, זכרו שתמיד יש סיכוי והכי חשוב זכרו שכל
הקשיים מלמדים אותנו ומחזקים אותנו, אז נצלו את הבעיות שלכם כדי ללמוד על עצמכם
ולהתחזק.
מראיין: תודה על הראיון שהענקת.
גאיה: אין בעד מה, אני תמיד שמחה לענות על שאלות של אנשים, במיוחד אחרי כל מה
שעבר עליי כתוצאה מהמחלה שלי, ומזה שהייתי כל הזמן סגורה בתוך עצמי.
מראיין: תודה לך, ולהתראות
גאיה: ביי