זרמים ביהדות

מקצוע: היסטוריה, כיתה: י', מאת: Gal B, פורסם: 15/05/2008

ארבעת הזרמים ביהדות הינם:
רפורמים, קונסרבטיבים, אורתודוכסים ורקונסטרוקטיביזים.

המאפיינים של הזרמים:

רפורמים- בזרם זה היהודים היו מוכנים לשנות ולעשות תיקונים בדת ע"י להשתלב.
מאחורי תפיסה זו מסתתר כי מקורן של המצוות של המצוות הן לא מכוח עליון וניתן
לשנות אותך על מנת להתאימן לסביבה, אין בהן את מימד הנצחיות.
השינוי תוך שמירה על העקרונות הבסיסיים תוך מטרה להשתלב בחברה הכלכלית
ולצורך כך היהודים בזרם זה שינו מצוות דתיות.
זרם מאופיין באמונה שעצמאותו של הפרט חשובה יותר מהמסורת היהודית, ומהחוקים
והמנהגים היהודיים.
הפרט בוחר איזה מצוות לקבל כמחייבות, אם בכלל.
לזרם זה הייתה גישה חיובית כלפי התרבות המודרנית.
הוא האמין שגם דרכי הלימוד הרבניות המסורתיות וגם דרכים מודרניות יותר של
ביקורת המקרא, הן דרכים תקפות בלימוד התנ"ך והספרות הרבנית.
לזרם זה הייתה גישה לא פונדמנטליסטית של הבנת עיקרי האמונה היהודית, יחד עם
אמונה שאף יהודי לא חייב לקבל את כולם או אפילו אחד מעיקרי האמונה.
אחת הנקודות החשובות שהשתנתה אצל הרפורמים בשנות ה-20 וה-30 הייתה יחסם
לציונות.
לפני השינוי התנגדו הרפורמים לחלוטין לרעיון הציוני.
ב-1885 פרסמו הרפורמים את המצע האידיאולוגי שלהם שנקרא מצע פיטסבורג.

קונסרבטיבים- בעקבות הניגוד הרב בין הזרם הרפורמי לאורתודוכסי החליטו קבוצת
יהודים להקים זרם שיתזמן בין שני זרמים אלו.
הזרם האמין ברעיון של מדינה יהודית בארץ ישראל, אבל לא ראה בה כמקום מגורים,
אלא כמרכז רוחני ליהודים בתפוצות.
השינוי שחל בזרם זה הוא הגידול המספרי, בין שתי המלחמות הזרם הזה התחזק מאוד
הודות לעלייה של יהודים ממזרח, שרובם הצטרפו לזרם הקונסרבטיבי.
זהו זרם שמשלב בין השכלה, תרבות, שילוב תוך שמירת הדת היהודית ומצוותיה.
שמירה על ייחודיות יהודית תוך השתלבות.

אורתודוכסים- בתחילת המאה ה-19 הגיע זרם גדול של יהודים אשר רצה להיבדל
מהחברה האמריקאית ולמלא מצוותיו. זרם זה תמך והאמין רק בתפילה בעברית, שמירה
מאסיבית על חגים ומצוות, הסתגרות בתוך קהילה בלי אפשרות לצאת לקהל האמריקאי.
בנוסף ראתה האורתודוכסיות ברעיון של מדינת ישראל כפסול, כי היא האמינה שמדינת
יהודים תקום אך ורק בעזרת המשיח.
זרם זה היה השמרני ביותר, ראה בתורה כתורה משמיים<-- לא בני אדם כתבו אותה,
ולכן אי אפשר לשנות לא את התורה ולא את המצוות.
האורתודוכסים לא ביקשו להשתלב בחברה.
לא ניתן לראות שינוי חד שחל אצל האורתודוכסים, אך למרות זאת ניתן לראות שהם
החלו לסגל לעצמם חיים אמריקאים, התחילו פחות להסתגר בקהילותיהם.

רקונסטרוקטיביזים- זרם זה תפס את היהדות כציוויליזציה דתית, ולא כדת התגלות.
ציוויליזציה מאופיינת לא רק באמונות, אלא גם בלשון, בתרבות בספרות, במוסר
באומנות, בהיסטוריה, בארגון חברתי, בסמלים ובמנהגים.
לדבריו היהדות היא תרבות דתית מתפתחת.
הפיזור שלנו בעולם יצר הבדלים תרבותיים בינינו, אך עם כל זאת אנו מלוכדים
בציוויליזציה דתית, וחייבים להתעלות מעל ההבדלים המפצלים אותנו.
ההיסטוריה המשותפת שלנו היא המקור לאמונה שלנו, ומה שמניע את הצווים שלנו
כיהודים.
האלמנטים החילוניים של התרבות חיוניים לרוח היהודית, כי הם מרככים את הנטייה של
הדת לנוקשות, לאחידות ולסגידת העבר.
הזרם לא תפס את האלוהים ככוח על טבעי ביקום, אלא ככוח המאפשר את ישועת
האדם, וישועה זו היא מהות הקיום, הסיבה שבשבילה כדאי לחיות. אלוהים הוא סך
הכוחות המלהיבים והיחסים ביניהם שתמיד יוצרים יקום מכאוס. אלוהים הוא חוקי
הטבע.
התפילה חיונית משום שהיא מסייעת לנו להיות מודעים למצפוננו. המצפון הוא הכוח
הפנימי אשר מתווך בין יחסינו ויכולתנו לממש את הישועה. התפילה עם הקהילה ממקדת
גם את תשומת לבנו בקהילה ובצרכיה, והתפילה גם מאפשרת שחרור רגשות שיכולים
לנווט אותנו לכיוון פסיכולוגי חיובי (קתרזיס).האמונה כי האוטונומיה האישית של אדם
גוברת על ההלכה, אך גם סוברת כי אדם צריך לשקול את הקונצנזוס הקהילתי כאשר
הוא פועל. דבר זה מוביל לשמירת מצוות מעט מסורתית יותר מזו שניתן למצוא ביהדות
הרפורמית. יחס חיובי לתרבות המודרנית.
האמונה כי דרכים מסורתיות ללימוד תורה, יחד עם מחקר מודרני וביקורת הטקסט, הם
דרכים לגיטימיות ללימוד טקסטים יהודיים.
שיטה לא-פונדמנטליסטית להוראה של העקרונות של האמונה היהודית, יחד עם האמונה
כי אף יהודי אינו חייב לקבל את כל או את חלק מעקרונות האמונה.
דחיית האמונה כי היהודים הם עם נבחר, כמו גם הדחייה של כל נסיות ותיאיזם.
רקונסטרוקציוניזם הוא שוויוני מבחינת מין.


מי משויך לכל זרם:
{שמות בולטים}.

רפורמים- מבשרי הרפורמה היו אנשים שומרי מצוות ודתיים, וראו את עיקרי היהדות
כעיקרי האמונה הרפורמית. הם ביקשו לעשות תיקונים בדת ישראל כדי לבלום את
מגמת ההתנצרות בקרב המשכילים המתבוללים. הם נטו להציג את היהדות בעיקר
כאמונה דתית ולא כמסגרת השתייכות לאומית, וויתרו על חלק ניכר מן המצוות
המעשיות.

יצחק מאיר וייס, שמואל הירש, דוד אינהורן, י"ל מגנס, מקס לילנטל, אבא הלל סילבר,
סטפן וייז.

קונסרבטיבים- המוסד המרכזי שמשויך לתנועה זו הוא הסמינר התיאולוגי היהודי-
הJTS.
אנשים שהשתייכו לזרם זה, היו מתנגדים לתנועה הרפורמית.

יצחק ליסר, שבתאי מוראיס, שניאור זלמן שכטר, אלכסנדר קוהוט, מארקוס יאסטרוב.


אורתודוכסים- הן הדתיים-לאומיים והן החרדים הם חלק מהיהדות האורתודוקסית.
היהדות האורתודוכסית הינה מחולקת לפלגי משנה, ביניהן:
חרדים,חסידים, ליטאים, דתיים לאומיים ועוד.

משה ז. מרגלית, דב אריה הכהן.

רקונסטרוקטיביזים- הזרם נוסד על ידי מרדכי קפלן בשנת 1935, רב שפרש מהיהדות
הקונסרבטיבית. הושפע ממקורות יהודים מסורתיים, מאנשי ההשכלה ומהפרגמטיזם
בפילוסופיה האמריקאית. היה מעוניין ללכד את כל הזרמים הדתיים כולל גם את היהודים
הלא מאמינים, ולהפוך אותה לתרבות דינמית חיה ותורמת לעם היהודי ולאנושות
בכללותה.
הרקונסטרוקטיבים ממשיכים את מורשתו והגותו של מייסד הזרם, מרדכי קפלן.
רוב היהודים הרקונסטרוקציוניסטים דוחים צורות מסורתיות של תאיזם. רבים מהם הם
דאיסטים; מספר קטן מקבלים את הראייה הקבלית של האל.

מרדכי קפלן ואירה איינשטיין.


מוסדות חינוך של כל זרם וזרם:

רפורמים- "ועידת הרבנים הרפורמיים" – הנהגה.
התאחדות הקהילות איגודי נוער לשני המינים, מוסד להסמכת רבנים רפורמיים
התאחדות קהילות.
1873 איגוד הקהילות העבריות של אמריקה.
1875 היברו יוניין קולג' (בית מדרש לרבנים).
1889 מועצה מרכזית לרבני אמריקה.

קונסרבטיבים- מרכזיה של התנועה באירופה היו בתי המדרש לרבנים בברסלאו
שבגרמניה, בפדובה שבאיטליה ובבודפשט שבהונגריה. חלק מחברי התנועה הגיעו
לארה"ב והקימו שם מרכז חדש, שהוא כיום המרכז העולמי.
מכון שכטר ללימודי יהדות בירושלים הוא הגוף המרכזי בארץ המייצג את ערכי
התנועה, והינו מוסד אקדמי המוכר על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
לתנועה הקונסרבטיבית בישראל יש תנועת נוער הנקראת נוע"ם (ראשי תיבות נוער
מסורתי). כמו כן מפעילה התנועה רשת בתי ספר בשם "תל"י" (תגבור לימודי יהדות).
1902 נפתח לאחר ארגון מחודש "הסמינר היהודי התיאולוג" – בית מדרש לרבנים.

אורתודוכסים- 1902 אגודת רבנים בארה"ב, ובקנדה איגוד העדות האורתודוקסיות.
ישיבת אלחנן שאוחדה עם "עץ החיים" ב- 1915 , היו לימודי קודש וחול.

רקונסטרוקטיביזים- האגודה הרקונסטרוקציוניסטית הרבנית (RRA), והפדרציה של
הקהילות הרקונסטרוקציוניסטיות (FRC).

מנהגים ומצוות:

רפורמים- במצע פיצבורג מופיעים עקרונות האמונה היהודית הרפורמית;
ביטולים רבים של מאפייני יהדות: הסרת המחיצות בבתי כנסת בין גברים לנשים, ביטול
התפילה בעברית, אמונה בבתי כנסת כבתי ספר ללימוד היהדות החדשה בימי ראשון, אי
אכילה כשרה ועוד.
הם הדגישו את המוסר שבתורה ואת המצוות המעשיות העוזרות בחיי היומיום.
מצוות אחרות, שאינן ברוח התקופה, בוטלו.
מקבלים על עצמם רק את חוקי המוסר.
עם השמיעה על גזר הדין ליהודים באירופה הוחלט לשנות את מצע זה ולהוציא מצע
חדש אשר קבע דברים חדשים: חזרה לפעילות יהודית כמעט מלאה בחגים ושמירה על
השבת, בתי הכנסת ישמשו כתחליף לבית ספר ביום ראשון, אכילה כשר וכו'.

קונסרבטיבים- שאפו לשמור על היהדות "ההיסטורית", שהוגדרה בדת משה ופרשה
במקרא ובתלמוד, אך עם-זאת להתקדם ברוח התקופה.
זרם זה האמין בשמירה על חגים ושבת, יציאה מהקהילה וניהול חיים חברתיים לצד
האמריקאים, בתי כנסת ישמשו כבית ספר למסורת היהודית בימי ראשון ועוד.

אורתודוכסים- זרם זה תמך והאמין רק בתפילה בעברית, שמירה מאסיבית על חגים
ומצוות, הסתגרות בתוך קהילה בלי אפשרות לצאת לקהל האמריקאי.
זרם זה האמין בקיום דיני ההלכה והתלמוד ללא יוצא מן הכלל וללא עוררין.

רקונסטרוקטיביזים- התנועה אינה דורשת מחבריה להחזיק באמונות כלשהן, והיא גם
לא מבקשת כי ההלכה תקויים. בניגוד לרפורמה הקלאסית, הרקונסטרוקציוניזם טוען כי
ברירת המחדל של האדם צריכה להיות של הנהגת מנהגים ומסורת יהודית בחייהם, אלא
אם כן יש להם סיבה מסויימת לנהוג אחרת. ההבדל החשוב ביותר בין היהדות
הרקונסטרוקציוניסטית וזו המסורתית היא כי הרקונסטרוקציוניזם חושב כי יש לאפיין
את כל ההלכה כ"מנהג עממי", ולא כחוק.
רקונסטרוקציוניזם תומך בהרבה מנהגים יהודים מסורתיים, יחד עם הטענה כי
לאוטונומיה האישית יש קדימות על ההלכה. כך, תרי"ג מצוות הוחלפו ב"מנהגים
עממיים", מנהגים שאינם מחייבים ושניתן לקבל או לדחות אותם באופן דמוקרטי על ידי
הקהילות. מנהגים עממיים שנתקבלו כוללים שימוש בשפה העברית בתפילות, לימוד
תורה, תפילה יומית, לבישת כיפות, טליתות ותפילין בזמן התפילה, ושמירה על החגים
היהודיים.

אילו ארגונים יהודים היו בארה"ב, וכיצד עזרו ליהודים:

הועד היהודי האמריקני- ארגון יהודי זה הוקם בשנת 1906 בארה"ב בעקבות הפרעות
שהתרחשו ב1905 ברוסיה. מטרת הארגון הייתה למנוע פגיעה בזכויותיהם האזרחיות
והדתיות של יהודים בכל מקום בעולם. בראש הוועד עמדו נציגי הקהילות הגדולות
ואישים יהודיים בעלי ממון והשפעה שפעלו להקלת סבלם של יהודי רוסיה בימי הפרעות
בשנת 1905 ובימי מלחמן הבלקן בשנת 1912. באותה שנה הצליח הוועד להשפיע על
ממשלת ארה"ב ולהביא לביטול אמנת הסחר שנחתמה בין ארה"ב לרוסיה עקב רדיפת
יהודי רוסיה ושלילת זכויותיהם. כמו כן פעל הוועד למען מדיניות הגירה נוחה יותר של
ממשלת ארה"ב מול המהגרים היהודים. הוועד נטל על עמו את משימת המלחמה
באנטישמיות בכל העולם ובשנות ה- 30 התרכזו מאמציו בניסיונות להגן על יהודי
גרמניה הנאצית.
"הג'וינט" (הוועד היהודי האמריקני המאוחד)- ארגון זה הוקם בשנת 1914 על מנת
להגיש סיוע לכל יהודי באשר הוא במהלך מלה"ע הראשונה. הסיוע כלל אספקת מזון,
עזרה רפואית, לבוש וכסף. לאחר מלה"ע הראשונה החל הארגון לסייע למשפחות של
פליטים יהודים מרוסיה ומפולין, שהיגרו מערבה כדי להימלט מהפוגרומים המאיימים
בארצות מוצאם. בזמן השואה עסק הג'וינט במשלוח חבילות מזון למחנות הריכוז
ולגטאות ובארגון הצלת יהודים.
הקונגרס היהודי אמריקני- הארגון הוקם בשנת 1918 בעקבות התביעות בציבור
האמריקני להביא לדמוקרטיזציה ושינוי פני ההנהגה היהודית אמריקנית ובחירת נציגות
יהודית לוועידת השלום בפריז בשנת 1918. אחרי פירוק הקונגרס היהודי בשנת 1920
הביא סטפן וויז להקמתו של קונגרס יהודי חדש שפעל בנושאים יהודים אמריקנים
ובתחום ההתיישבות בא"י.